Loading AI tools
אלבום של להקת פיקוד מרכז משנת 1969, בימי מלחמת ההתשה בבקעת הירדן מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
רד אלינו לבקעה היא תוכניתה ה-17 של להקת פיקוד מרכז משנת 1969. בתוכנית נכללו שירים רבים שצעדו במצעדי הפזמונים, עמם הופיעה הלהקה בפסטיבל הזמר של אותה שנה. בהם: "שנינו מאותו הכפר", "שירו של צנחן", "צ'ארלי צ'פלין", ו"בכי תמרורים".
עטיפת התקליט של התוכנית. שורת הבנות עם הגיטרות מימין לשמאל: רחל דר, אפרת לביא, גליה ישי וניצה שאול. שורת הבנים מימין לשמאל: דני וסלי, שם טוב לוי, שלמה בראבא, גדעון אמיר, יצחקי קורן, עמרי ניצן, דורון סלומון ודני עמיהוד | ||||||
אלבום אולפן מאת להקת פיקוד מרכז | ||||||
יצא לאור | 1969 | |||||
---|---|---|---|---|---|---|
שפה | עברית | |||||
| ||||||
שנינו מאותו הכפר | ||||||
את התוכנית ביים דני ליטאי לצידו של המנהל המוזיקלי יאיר רוזנבלום, שאף הלחין חלק מהשירים.
ללהקה כתבו יוצרים רבים, ביניהם יורם טהרלב ("שירו של צנחן", "צ'ארלי צ'פלין", "מגע ידך", "הבלתי מאושרים", "טנגו ולנטינו", "סיסי", "בכי תמרורים", "המלווה", "כמה שמש"), נעמי שמר ("שנינו מאותו הכפר"), חיים חפר ("רד אלינו לבקעה" ("אי, כרמלה"), "ארץ המרדפים") ורימונה די-נור ("אהבה ים תיכונית"). למילותיהם כתבו לחנים סשה ארגוב, יאיר רוזנבלום ונעמי שמר. את המערכונים כתב בעיקר אפרים קישון.
מס' | שם | משך |
---|---|---|
1. | אהבה ים תיכונית |
2:29 |
2. | ארץ המרדפים |
2:36 |
3. | בכי תמרורים |
5:05 |
4. | הבלתי מאושרים |
|
5. | המלווה |
4:14 |
6. | טנגו ולנטינו |
|
7. | כמה שמש |
2:10 |
8. | מגע ידך |
|
9. | סיסי |
4:01 |
10. | צ'רלי צ'פלין |
3:52 |
11. | רד אלינו לבקעה |
2:54 |
12. | שירו של צנחן |
3:28 |
13. | שנינו מאותו הכפר |
3:28 |
גם למפקד פיקוד המרכז באותה שנה, רחבעם זאבי (גנדי), היה קשר לתוכנית. לאחר תום התוכנית הקודמת ("איפה המרכז", 1968), יזם גנדי רבות בתוכנית המדוברת בערך זה והדגיש כמה היבטים:
זאבי אף הגיע אל הפרטים הקטנים ביותר, והיה שותף לבחירת השירים וקטעי המעבר, ואף שינה טקסטים שלא נראו לו. מספרת ניצה שאול חברת הלהקה:
בשיר "שירו של צנחן" אשר הופיע בתוכנית הייתה הקפדה גדולה מצידו של זאבי. בחזרה הגנרלית לתוכנית הוא הגיע, ובסופה הוא פונה אל יורם טהרלב ויאיר רוזנבלום, מחברי השיר, ואמר שהלהקה לא יכולה להופיע עם השיר כמו שהוא, משום שטהרלב כתב "שייפתח עלי שייפתח", וזה כמו תפילה, שחיילים מתפללים שהמצנח ייפתח. כך יכולים החיילים לחשוב שהמצנח עלול לא להיפתח, וזה יוריד את המורל לצנחנים. זאבי עצמו הגה את הרעיון של הוספת כ"ף קטנה: "כשייפתח".
השיר זכה גם להקפדה מכיוון אחר. בשליחתו לרדיו פנו אנשי האקדמיה ללשון העברית ואמרו שאי אפשר להשתמש בשיר, מכיוון שהלהקה שרה "מִצְנָח", בעוד שהניקוד הנכון הוא "מַצְנֵחַ". כיוון שהתיקון דרש כניסה מחודשת של הלהקה לאולפני הקלטות, והוצאת כספים, נלחמו חברי הלהקה להשאיר את השיר כמו שהוא, והצליחו בכך. השיר הגיע למקום השני במצעד הפזמונים העברי השנתי של אותה שנה.
שניים משיריה של הלהקה השתתפו במצעד הפזמונים של אותה שנה, תשכ"ט: "שירו של צנחן" ו"שנינו מאותו הכפר". את השיר "שנינו מאותו הכפר" שר דני וסלי כסולן והוא הגיע למקום החמישי במצעד. שירו של צנחן הגיע למקום השני אחרי "על כפיו יביא", שנכתב גם הוא על ידי טהרלב ורוזנבלום.
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.