רונלד רייגן

רונלד וילסון רייגן
Ronald Wilson Reagan
	רונלד וילסון רייגן, בתמונה רשמית מ-1981
	רונלד וילסון רייגן, בתמונה רשמית מ-1981
לידה	6 בפברואר 1911; טמפיקו (אנ'), אילינוי, ארצות הברית
פטירה	5 ביוני 2004 (בגיל 93); לוס אנג'לס, קליפורניה, ארצות הברית
שם לידה	Ronald Wilson Reagan
מדינה	ארצות הברית
מקום קבורה	הספרייה הנשיאותית והמוזיאון על שם רונלד רייגן
השכלה	תיכון דיקסון (יוני 1928); קולג' יוריקה (יוני 1932) ;
מפלגה	המפלגה הרפובליקנית (1962–2004); המפלגה הדמוקרטית (עד 1962)
בת זוג	ננסי רייגן
	האתר הרשמי
	20 בינואר 1981 – 20 בינואר 1989; (8 שנים)
סגן נשיא ארצות הברית	ג'ורג' הרברט ווקר בוש
	→ ג'ימי קרטר ג'ורג' הרברט ווקר בוש ←
	2 בינואר 1967 – 6 בינואר 1975; (8 שנים)
	→ פט בראון ג'רי בראון ←
פרסים והוקרה
	ראו פרסים והוקרה
חתימה

רונלד וילסון רייגן (באנגלית: Ronald Wilson Reagan‏; 6 בפברואר 1911 – 5 ביוני 2004) היה הנשיא ה-40 של ארצות הברית בשנים 1981–1989 ולפני כן מושל קליפורניה במשך שמונה שנים (1975–1967).

המונח "רייגן" מפנה לכאן. אם הכוונה למשמעות אחרת, ראו רייגן (פירושונים).

Quick facts: לידה, פטירה, שם לידה, מדינה, מקום קבורה... ▼

בשלהי נשיאותו הסתיימה המלחמה הקרה ורבים מייחסים זאת למדיניותו הניצית כלפי ברית המועצות. מדיניותו הכלכלית הייתה חדשנית - הוא דגל בשוק חופשי וכלכלת צד-היצע, קיצוץ במסים והקטנת הממשלה, ביטול מכסות ייבוא וצמצום הוצאות המדינה על שרותי רווחה. לצד כל זאת הוא גם העלה את ההוצאות על פיתוח התעשייה הצבאית. מדיניותו הכלכלית זכתה לכינוי "רייגנומיקס" (Reagonomics, הלחם של רייגן וכלכלה) וגם רייגניזם (בדומה לתאצ'ריזם). לפני כניסתו לפוליטיקה היה רייגן שחקן קולנוע.

69 ימים לאחר השבעתו לנשיאות נורה רייגן, אך התאושש במהירות וחזר לתפקד. החן והשנינות שלו שפרסומם גבר בעקבות ניסיון ההתנקשות גרמו לפופולריות שלו לנסוק. בהתמודדות מיומנת עם הקונגרס, רייגן הצליח לקדם חקיקה כדי לעורר צמיחה כלכלית, לבלום את האינפלציה, להגדיל את התעסוקה ולחזק את הכוחות המזוינים. במקביל הוא פתח במהלך של קיצוץ מיסים והוצאות הממשלה, וסירב לסטות ממדיניותו גם כאשר ההוצאות הביטחוניות הובילה לגירעון. ב-1984 נבחר בשנית בניצחון מוחץ. בשנת 1986 רייגן הביא לרפורמה בקוד מס ההכנסה. מדיניות האי-התערבות שלו בנפילת הבורסה ב-1987 תרמה לסיום המהיר של המשבר. בתום כהונתו, ארצות הברית נהנתה מהתקופה הארוכה ביותר שתועדה של שגשוג בזמן שלום ללא מיתון או שפל.

במדיניות החוץ, רייגן ביקש להשיג "שלום באמצעות כוח". במהלך שתי הקדנציות שלו הוא הגדיל את הוצאות הביטחון ב-35%, אך במקביל לאיומיו גם פעל לשפר את היחסים עם ברית המועצות. בפגישות עם נשיא ברית המועצות מיכאיל גורבצ'וב, ניהל משא ומתן על אמנה לפירוק טילים גרעיניים לטווח בינוני. רייגן הכריז מלחמה נגד הטרור הבינלאומי, ושלח מפציצים אמריקאים לפגוע במטרות בלוב לאחר שהוכח כי מימנה פעולות טרור נגד אמריקאים. דרך משמר צבאי של הצי האמריקאי במפרץ הפרסי, נשמר מעבר הנפט והמסחר בו ללא הפרעה מצד מלחמת איראן–עיראק. בהתאם לדוקטרינת רייגן, הוא העניק תמיכה למרידות אנטי-קומוניסטיות במרכז אמריקה, אסיה ואפריקה. במקרה אחד, שערוריית איראן–קונטראס, הועברה תמיכה בצורה בלתי חוקית בידי הממשל.

בסך הכל כהונתו של רייגן נחשבת לתקופת שגשוג לאחר שנים של אי יציבות כלכלית וחברתית מאז סוף שנות השישים. רייגן הפך לדמות מפתח בתוך עצם ההתנהלות של המפלגה הרפובליקנית ומושא להערצה ולחיקוי בקרב אישים מטעמה. "מהפכת רייגן" - כפי שלעיתים נקראת תקופת נשיאותו, הייתה בעלת השפעות כלכליות וחברתיות רחבות היקף שהותירו חותם גם לאחר שסיים את תפקידו.