רמב"ן
מגדולי חכמי ספרד במאה ה-13; פוסק, פרשן, הוגה, מקובל ורופא / ויקיפדיה האנציקלופדיה החופשית
רבי משה בן נחמן (ידוע בראשי התיבות רמב"ן; ד'תתקנ"ד, 1194 בערך – ה'ל' 1270 בערך) היה מגדולי חכמי ספרד, פוסק, פרשן, משורר, הוגה, מקובל ורופא. בלשונות אירופה מקובל לכנות את רמב"ן ביוונית Nachmanides (נחמנידֶס).
![]() | |
חותם הרמב"ן שהתגלה ליד תל כיסון | |
לידה |
1194 ד'תתקנ"ד בערך כתר אראגון ![]() |
---|---|
פטירה |
1270 בערך ה'ל' בערך עכו, ממלכת ירושלים ![]() |
כינוי | הנחמני או נחמנידס |
מדינה |
כתר אראגון, ספרד ![]() |
מקום פעילות | גירונה, ארץ ישראל |
תקופת הפעילות |
?–1270 ![]() |
השתייכות | חכמי ספרד בתור הזהב |
תפקידים נוספים | רופא |
רבותיו | בתחום התלמוד: רבי יהודה בר יקר ורבי נתן בן מאיר תלמידי ר' הריצב"א מבעלי התוספות, בתחום הקבלה: לא ידוע, |
תלמידיו | רבי שלמה בן אדרת (רשב"א), רבי אהרן הלוי (הרא"ה), |
בני דורו | רבי יונה גירונדי |
חיבוריו | פרוש לתורה, חידושים על התלמוד, תורת האדם, השגות לספר המצוות לרמב"ם דרשות, אגרות תשובות, ועוד. |
צאצאים | נחמן, שלמה, בנות ששמן לא ידוע וייתכן שעוד בנים |
![]() ![]() |