שביט הוא משגר לוויינים ישראלי מתוצרת מפעל מלמ של התעשייה האווירית. הוא מיוצר החל משנת 1982 ומשמש לשיגור לוויינים קטנים למסלול לווייני נמוך, רובם ככולם ממשפחת לווייני אופק. השביט שוגר למסלול לראשונה ב-19 בספטמבר 1988 מבסיס פלמחים כשהוא נושא את הלוויין הישראלי הראשון אופק 1. שיגור זה הפך את ישראל למדינה השמינית שמשיגה יכולת שיגור עצמאית למסלול.[3]

Quick facts: ייעוד, יצרן, ארץ ייצור, היסטוריית שיגורים...
שביט
שיגור הלוויין אופק 7
ייעוד שיגור לוויינים למסלול לווייני נמוך
יצרן התעשייה האווירית לישראל
ארץ ייצור ישראל ישראל
היסטוריית שיגורים
סטטוס בשימוש
אתרי שיגור בסיס חיל-האוויר פלמחים
שיגורים 11
הצלחות 9
כישלונות 2
שיגור ראשון 19 בספטמבר 1988
מטענים ידועים לוויני אופק
יכולת
מטען ל־LEO 380 ק"ג[1]
מידע נוסף
גובה 22 מטרים
קוטר 1.35 מטר
משקל 30,500 עד 70,000 ק"ג
שלבים 3 (אפשרי 4)
שלב ראשון LK-1
דחף 774 קילו-ניוטון
מתקף סגולי בריק - 268 שניות
בגובה פני הים - 250 שניות
זמן בעירה 55 שניות
דלק HTPB
שלב ראשון LK-2 - קאסטור 120[2]
דחף 1,650 קילו-ניוטון
מתקף סגולי 280 שניות
זמן בעירה 82 שניות
דלק HTPB
שלב שני LK-1
מספר מנועים 1
דחף 774 קילו-ניוטון
מתקף סגולי בריק - 268 שניות
בגובה פני הים - 250 שניות
זמן בעירה 55 שניות
דלק HTPB
שלב שלישי RSA-3-3
מספר מנועים 1
דחף 58.8 קילו-ניוטון
מתקף סגולי 298 שניות
זמן בעירה 94 שניות
דלק מוצק
שלב רביעי LK-4
דחף 0.40 קילו-ניוטון
מתקף סגולי 200 שניות
זמן בעירה 800 שניות
דלק N2O4
Close

השביט משוגר מבסיס פלמחים. בניגוד למשגרי לוויינים אחרים בעולם, ה"שביט" משוגר מערבה, נגד סיבוב כדור הארץ, וזאת עקב הרצון למנוע נפילתם של שברים על מקומות מיושבים וכן להימנע מטיסה מעל מדינות עוינות.[4] השיגור מערבה מצריך יותר כוח מאשר שיגור לכיוון מזרח; דבר המקטין את יכולת הנשיאה של המשגר באחוזים ניכרים. לשביט יכולת נשיאה של 290 ק"ג ואילו גרסאות מתקדמות שלו מיועדת לשאת 350 ק"ג ואף 380 ק"ג למסלול לווייני נמוך.[1] המשגר הוא בעל שלושה שלבים המונעים בדלק מוצק. המנועים הרקטיים של שני השלבים הראשונים מיוצרים על ידי מפעל "גבעון" (בעבר של תעש ומנובמבר 2018 של "תומר"), והמנוע של השלב השלישי מיוצר על ידי רפא"ל ומכונה "אזוב".