שבירת סימטריית CP
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
סימטריית CP היא סימטריה מקורבת בין חלקיקים לאנטי-חלקיקים. בעבר חשבו שהסימטריה מדויקת ושעולם שמורכב מחומר יהיה שיקוף מלא בתכונותיו לעולם של אנטי-חומר, אך בשנות ה-60 נתגלתה שבירת הסימטריה הזו בניסוי התפרקות של קאונים[1]. על גילוי זה זכו ג'יימס קרונין וואל פיץ' בפרס נובל לפיזיקה בשנת 1980.
CP באנגלית מייצג מטען וזוגיות (Charge Parity) שהן שתי תכונות של חלקיקים. אנטי-חלקיק הוא אותו חלקיק עם מטען וזוגיות הפוכים (הזוגיות היא תכונה הקובעת איך מתנהג חלקיק בהיפוך המרחב).
שבירת סימטריית CP פירושה שכוחות בטבע פועלים באופן שונה על חלקיקים מאשר על אנטי-חלקיקים. התופעה נתגלתה מאוחר יחסית, כי הסימטריה נשמרת תחת מרבית הכוחות: הכח האלקטרומגנטי, הכוח הגרעיני החזק, כוח הכבידה. רק הכוח הגרעיני החלש שובר את סימטריית CP.
כיום כאמור ידוע ש-CP היא סימטריה לא מדויקת (אם כי עדיין משמשת קירוב טוב לתהליכים רבים) והסימטריה השלמה יותר היא סימטריית CPT, שכל הכוחות בטבע משמרים, עובדה שאושרה בכל הניסויים עד כה.