שואת יהודי בלארוס
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
השואה בבלארוס הייתה שורת מעשי פשע שבוצעו על ידי שלטונות גרמניה הנאצית בהנהגתו של אדולף היטלר, עוזריהם, משתפי פעולה ושלטונות בעלי בריתה, במהלך מלחמת העולם השנייה והשואה על אדמת בלארוס נגד יהודים. גבולותיה של בלארוס השתנו באופן דרמטי בעקבות הפלישה הסובייטית לפולין ב-1939, והדבר היה מקור לאי ודאות בעידן הסובייטי בנושא היקף השואה בבלארוס.[1][2]
בלארוס לא הייתה מדינה ריבונית עם פרוץ מלחמת העולם השנייה, עם פלישת גרמניה הנאצית לפולין ב-1 בספטמבר 1939. הברית הנאצית-סובייטית הובילה לפלישה הסובייטית המקבילה ממזרח ב-17 בספטמבר 1939. המחצית המזרחית של פולין שלפני המלחמה סופחה על ידי ברית המועצות לבלארוס הסובייטית ולאוקראינה הסובייטית.[3][4]
כל שטחה של בלארוס המודרנית נכבש על ידי גרמניה הנאצית עד סוף אוגוסט 1941.[5] ההיסטוריונית האמריקאית לוסי דווידוביץ', מחברת הספר "המלחמה נגד היהודים", העריכה כי 66% מהיהודים המתגוררים ברפובליקה הסובייטית הסוציאליסטית הבלארוסית נספו בשואה, מתוך 375,000 היהודים שחיו בבלארוס המודרנית לפני מלחמת העולם, לפי הנתונים הסובייטיים. לשם השוואה, באזורי המדינות הבלטיות, שגובלות בה מצפון, כ-90% מהיהודים נהרגו באותה תקופה.[6]