שיוט (תעופה)
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
שיוט בתעופה הוא שלב הטיסה הארוך והעיקרי, שמגיע לאחר שלב הטיפוס, ובו כלי הטיס טס בתנאים (בגובה, מהירות וכוח מנוע) קבועים ולאורך זמן ולאורכו מתבצע עיקר הניווט בטיסה. בשיוט כל הכוחות הפועלים על המטוס נמצאים במצב של איזון, הגרר שווה לדחף והעילוי שווה למשקל. שיוט מתוכנן בדרך כלל לביצועים מיטביים בהתאם לדרישות המשימה.