Loading AI tools
מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
כשמפנים לערכים של האותיות בשמות המלאים (אלף בית גימל...) אז מגיעים לערכים דומים לדוגמא בימקום בית האות מגיעים ליחידת הזיכרון במחשב בית, בימקום יוד מגיעים ליסוד וכו'. אני מציע שכדי לחסוך בשימוש של פירושונים שפשוט נשאיר את האותיות כמו שהם (א ב ג...) Pingo 17:48, 27 מרץ 2004 (UTC)
אפשר לעשות בתחילת הערך יוד (במובן של יסוד כימי) ככה:
אם בכוונתך לאות העשירית באלף בית גש לערך יוד (אות)
כן, זה יכול לעבוד. אבל מה אם משהוא שלא מכיר את וויקיפדיה יכתוב בשורת החיפוש סתם א' כדי להגיע לאות לצורך עבודת חקר? ואני לא מבין למה אתה חושב שזה מחטיא את המטרה. ערן 18:45, 27 מרץ 2004 (UTC)
Kastboy עצתי היא להנהיג בשמות האותיות, מרכאות, כפי שמקובל, אל"ף, בי"ת, כך גם לפי כללי האקדמיה.Kastboy
הערה: (דוד בן אבנר 14.11.2022) בשיטת כתיב אבנ"ר האות (או למעשה רצף תווים עם התייחסות ישירה אליו) מסומן עם " לפניו : "א (או א)
1. בטבלת ההשוואה נראה לי שהעמודה עם הכתב הקירילי דורשת עדכון רציני.
2. בנוגע לשמות האותיות היווניות, אוסיף להערה על האות פְּסִי (ולא פְּסָי), שגם השם הנכון של π הוא פִּי ולא פָּי.
3. לדעתי, נכון דווקא להשאיר את התעתיק הלטיני, ולנקד את התעתיק העברי. ראוי להזכיר לקוראים, ולהרגיל אותם לרעיון, שאין לתעתיק הלטיני שום קשר להגייה של קוראי אנגלית. ש-name זה לא נֵים אלא נָמֶה.
4. בנוגע לכתיב העברי הקדום, רעץ-דעץ, כתוב שהוא "התפתח מהכתב הפיניקי", אבל לא הובהר כמה רחוק הוא הלך מכתב זה. לפי המצויר בערך, הם נראים זהים: הכתב העברי הקדום למעלה, והכתב הפיניקי בטבלת ההשוואה, מתחת ל"כתבים אחרים" (כלומר, לא עבריים).
אגב, מדוע הדגש "לא עובד"?
--טלמון 08:56, 12 בפברואר 2008 (IST)
כדאי בכל מקרה גם אם משתמשים בשיטה כזו או אחרת, שיהיו הפניות. כך ש"אלף" יפנה ל"א". כרגע אדם שמחפש "אלף" ולא מגיע עלול לחשוב שאין ערך כזה. --אפי ב. 07:20, 21 יולי 2004 (UTC)
אינני אוהב את שינוי שם הערך מאלפבית עברי להאלפבית העברי, אף שאני מבין את הנימוק "יש רק אלפבית עברי אחד". האלפבית העברי הוא אחד ממערכות אלפבית רבות, כגון אלפבית קירילי, אלפבית לטיני, ולכן ראוי גם אלפבית עברי. דוד שי 04:55, 1 דצמבר 2005 (UTC)
בקשה::האם מישהו כאן יודע משהו על הסטוריה של כתב היד העברי? מאיפה זה? ההבדלה בין אותיות דפוס וכתב? איךזה שזה "תפס" - או נבחר גם בישראל המודרנית, אם אני לא טועה זה היה כתב 'אשכנזי', אבל מאוד יכול להיות שאני טועה
תודה על הקישור, אבל לא כתובה שם ולו מילה על כתב היד העברי המודרני, כי אם על ההסטוריה של כלמיני כתבי-יד (חלקם כנראה קשורים אליו, חלקם לא). מה שאני שואל, - הרי זה מתועד בגדול -
אני יודע שהוא פופולרי מאוד בכתיבה ביידיש גם בתפוצות, גם לפני קום המדינה, גם לפני כמה מאות נראה לי. אז
אױד עלפֿטער 20:27, 1 אפריל 2006 (UTC)
אם יש לך מידע בנושא, אנא הוסיף לערך, או תן הפניה בספרות, אני מתעניין ובשׂמחה אקרא, באמת שלא הצלחתי למצא מידע בנושא.
נדמה לי אבל שההצהרה שלך פה לא מדויקת, קודם כל, כי כתב יד ספרדי, שונה מכתב רש"י, ראיתי וקראתי טקסטים בו. ושנית, כי כתב היד האשכנזי, קשה להאמין שהתפתח 'ישירות' מהכתב המרובע, הרי הכתב המרובע די מאוחר, ולכתב האשכנזי, וכתב היד הישראלי המודרני, יש להם בהרבה מקומות דימיון רב יותר לכתב הפיניקי/דע'ץ, ז'א נראה לי שזה דווקא ענף נפרד. בכל מקרה, אני לא רוצה לעשות 'פה' מחקר, , אלא אולי לקבל הפניות ביבליוגרפיות ממי שיש לו. אױד עלפֿטער 22:31, 1 אפריל 2006 (UTC)
תשובה בעניין כתב היד: מקורו בכתיבה בת מעל 1000 שנים ביידיש באותיות העבריות. בניגוד לשפה העברית שהיתה שפת קודש, שבה בעיקר נקראו טקסטים, וכמעט שלא נכתבו על ידי העם הפשוט, היתה שפת היידיש שפה חיה ונושמת במשך מעל 1000 שנה. בשפת היידיש נכתבו רוב הטקסים בחייהם של היהודים במרכז ובמזרח אירופה. מעבר לשימוש ביידיש לספרים, מאמרים ופרסומים, נעשה שימוש בשפה גם לצרכים רבים אחרים, חלקם "פורמלים" וחלקם פחות, החל משימוש בפתקים, בהודעות, ועד לכתיבת מכתבים. הרבה מכתבים. הרי זו היתה צורת התקשורת האחת בימי הביניים, לאורך מאות שנים. צורת הכתב, שנעשתה כידוע תוך שימוש באותיות העבריות, השתנתה בהדרגה, ובאופן איטי, במהלך מאות השנים (באופן דומה למדי להתפתחות כתב היד המחובר באותיות הלטיניות), עד להגעה למצב הנוכחי. בכל אותו זמן ממושך היה כתב היד מקביל לכתב ה"פורמלי" של העברית, שהופיע בעיקר בדפוס. זה מקור שמם גם כיום: אותיות "דפוס" לעומת אותיות "כתב". דני Danny-w 11:21, 7 בפברואר 2007 (IST) הרחבה: מנסיון אישי, כאשר מנסים לכתוב את אותיות ה"דפוס" בקו אחד בלבד לכל אות, מתקבל כתב הדומה מאוד לכתב היד של היום, ולכן הגיוני שהכתב הרהוט של ימינו נובע מהתפתחות טבעית של הצורך בכתיבה זורמת ומהירה. רואי ערד 23:35, 14 במאי 2007 (IDT)
לדוד שלום, בעקבות קריאת הערך זין (סלנג) שמתי לב שיש ערכים לאותיות האל"ף בי"ת העברי. אולם להפתעתי, שמות הערכים אינם שמות האותיות. כלומר שם הערך אינו צריך להיות ז, אלא זי"ן, לא ד אלא דל"ת. ראה באתר האקדמיה ללשון : "בשמות האותיות - כגון אל"ף, בי"ת, וי"ו, כ"ף, צד"י, תי"ו - הגרשיים מציינים כי אין אלו מילים ממשיות". האם מתי שהוא התקבלה על כך החלטה? האם אתה מסכים איתי? האם אפשר לעשות את השינוי? יום טוב, --אורי 05:25, 8 אפריל 2006 (UTC)
בעיניין : מקור האלפבית העברי חסר הסבר לאות נון שנדמה לי קשור לצורה של דג (=נון)
ביקורת, לפי בקשה ב"ביקורת עמיתים".
לא רע, אבל דורש שיפור וביסוס יותר מדעי ולא רק ידע כללי שכל דובר עברית יודע.
הערות פרטניות:
בהצלחה. --אמיר א. אהרוני 14:20, 22 באוקטובר 2006 (IST)
קודם כל, אני לא בטוחה ש"כל דובר עברית יודע" את הדברים המופיעים בערך. אני, לדוגמא, ממש לי ידעתי, עד שסיימתי את הקורס המופלא של פרופ' אהרון דמסקי "הכתב, הספר והסופר בעת העתיקה" (אונ' בר אילן). חשבתי שאני דווקא מחדשת פה...
בכל אופן, אני מעריכה מאד את היערותיך, ואשמח לשמוע עוד! תמרה 16:21, 23 באוקטובר 2006 (IST)
תודה לאמיר על ההערות החשובות, שבעקבותיהן תיקנתי כמה דברים, ובין היתר שיפצרתי את טבלת ההשוואה. מאחר שאיני מכירה כמעט בכלל את האותיות היווניות, אני ממש אשמח אם מישהו יוכל לעבור על הטבלה ולוודא שכתבתי נכון את שמות האותיות בעברית. כמו"כ, אמיר, אם תוכל בכל זאת לתקן את הטעויות שמצאת (עם הסיגמא וכו') זה יהיה אחלה. חוץ מזה, ראיתי ש"היהודי" תיקן נכון את מה שכתבתי על כתב רש"י, למה אם כן התיקון שלו נעלם? תמרה 21:45, 1 בנובמבר 2006 (IST)
ראיתי כי פסקה שלמה העוסקת בתורת ההגה של האותיות העבריות הושמטה באחת העריכות בידי אלמוני. האם ההשמטה הזו נעשתה בדין? או שמא צריך לשחזר אותה מחדש לערך? הפסקה מובאת בהמשך. אשמח לשמוע תגובות מהמומחים לעניין.
האותיות המסמלות עיצורים מתחלקות לחמשת מוצאי הפה:
ר' נהגית שונה אצל אנשים שונים על כן במיון היא עשויה להופיע בקבוצות שונות. --אפי ב. • שיחה • 07:21, 13 במאי 2007 (IDT)
לדעתי, תטא זה ת' וטאו זה ט', ולא כפי שמופיע הפוך בערך. בברכה, MathKnight הגותי |Δ| (שיחה) 19:04, 17 בספטמבר 2007 (IST)
ישנן כמה הוספות שלא הצלחתי להכניס לגבי ייצוג האותיות בIPA:
אביעד 299 22:13, 11 באוקטובר 2007 (IST)
ראשית, לגבי פרוש שמות האותיות: אשמח לדעת עד כמה מוסמך מי שכתב אותן. זה נראה לי קצת מוזר שמקור השם נו"ן מגיע מנחש ולא מהמלה נון שפירושה "דג" (כמו דיונון, תמנון והשם התנ"כי יהושע בן-נון) ועוד שהשם זי"ן לא מגיע פשוט מכלי זין (מה גם שהאות עצמה- בכתב אשורי- נראת כמו יתד או איזה כלי מלחמה).
שנית, לגבי התמונה עם השעון: השעון הזה, כמדומני, נמצא בפראג. אם תשימו לב, האותיות בשעון הזה הן הפוכות וזאת משום שמי שבנה את השעון רצה כמו לומר ליהודים שזמנם הולך ואוזל. כדאי שמישהו יכתוב את זה בדף או יפנה לערך המיוחד לשעון (אם קיים כזה) ―132.70.50.117 (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם .
77.125.99.42 01:32, 18 במאי 2008 (IDT)
אולי לא הבנתי נכון אבל למיטב הבנתי יש פה סתירה בערך בין שאומרים שהשם "נון" הוא מהמילה או מסוג של דג בגלל בלבול עם הציורים הקדומים, ואחר כך בטבלת המשמעויות נאמר שהמקור מהמילה נחש. לפי המאמר, בכלל לא הובן שהציור משמעו נחש בזמן התגבשות השמות.
IT SAID IN THE CHART THAT THE HEBREW AYIN CORRESPONDED TO THE ARABIC AYIN, GHAIN AND HAMZA. I know this is true for the Ayin and ghain but the hamza should correspond to the Alif, unless there is something that I do not know. I went ahead and corrected it but let me know if it was actually put there for a reason and feel free to change it back again. sorry the message is in english as I do not speak hebrew fluently but I do speak arabic and there is no relationship of the hamza and the ayin that I know of 96.251.49.69 11:03, 8 באוגוסט 2008 (IDT).
Reply:
The Hebrew Ayin corresponds to the Arabic Ayin. The Arabic Ghayin is a modification of the Arabic Ayin.
The Hamza corresponds phonetically to the Hebrew Aleph, but its glyph is based on the Arabic Ayin.
Hope it helps. --אמיר א. אהרוני · בואו לתקן קישורי בינוויקי! · ח' באב ה'תשס"ח · 11:31, 9 באוגוסט 2008 (IDT)
Hi 96.251.49.69 - the information could indeed be misleading, I added a clarification explaining that the relationship between hamza and ayin is orthographic, not phonetic, and that hamza is phonetically equivalent to aleph. If you have more information about the orthographic relationships between the glyphs, please let us know! דן 14:45, 10 באוגוסט 2008 (IDT)
נ׳ מלשון נחש? ה׳ מחלון? ט׳ - הטיה? סמך - דג השמך? אולי, אבל קצת סימוכין לא יזיקו. דן 00:55, 11 באוגוסט 2008 (IDT)
אני מצרף מאמר שכתבתי בעניין שמות אותיות האלפבית - http://www.e-mago.co.il/magazine/hebrew-alphabet.html
הועבר משיחת משתמש:Nevuer#אלפבית עברי. nevuer • שיחה 01:02, 20 באוגוסט 2008 (IDT)
שלום ראובן. ידוע לי שהאות ר' עשויה להשתייך לקבוצת האותיות הגרוניות, כמו גם לקבוצת אותיות הלשון. משכך, סבורני שעריכתו של האנונימי בערך הנ"ל היא מוטעית. ברי"א • שיחה • י"ח באב ה'תשס"ח • 21:45, 18 באוגוסט 2008 (IDT)
תמוה בעיני שהכתב העברי מוצג כאחד הכתבים העתיקים בעולם, בלי להזכיר כלל שמוצאו מהכתב הארמי (או האשורי). אילולא הטענה האנטי-היסטורית של חז"ל שמובאת רק בסוף הערך, כאילו הכתב המרובע קדוש וקדום יותר, אפשר לטעות ולחשוב שהכתב שלנו התפתח ישירות מהכנעני ולא מן הארמי, ולא לדעת כלל על החלפת הכתב העברי המקורי בכתב המרובע בימי בית שני.
אינני מומחה לשפות קדומות, לכן אני מבקש את תשומת ליבם של אלה שכן או לחילופין אלה שכתבו את הערך. מצאתי שבויקיפדיה ישנו ערך בשם אלפבית פרוטו-כנעני שממנו התפתח אלפבית פניקי שהוא המקור לאלפבית ארמי וממנו התפתח האלפבית העברי המודרני (להבדיל מכתב עברי עתיק). בנוסף 'קדום' שווה ערך ל'פרוטו' לכן אני מניח שמדובר באותו האלפבית וניתן לתקן את קישור הערך כי כרגע הוא כביכול לא נכתב עדיין. כאמור אינני מבין בנושא, וכל המידע מובא מהערכים הנמצאים כאן בויקיפדיה- אז אני מפנה את הטיפול למומחים. מעבר לכך, המידע לגבי האלפבית הפניקי והארמי אינו מובא בסעיף הנוגע להתפתחות הכתב העברי אז אני ממליץ להבהיר את הסעיף הזה כהלכה. Machumara - שיחה 21:00, 1 במאי 2009 (IDT)
Hello there! I need to Hebrew scripts of the Arabic Term Ehsan or Ihsan (Arabic: إحسان). Thank you
--Eh scrtwiki - שיחה 14:16, 9 ביוני 2009 (IDT)
"אחסן". Good luck. odedee • שיחה 17:45, 12 ביוני 2009 (IDT)
I think that it is not true. I know the meaning of the term in Hebrew is מושלמות (perfection) or אחסאן. Can this help you?Eh scrtwiki - שיחה 19:21, 14 ביוני 2009 (IDT)
Do you need a translation or a transliteration? דן 00:51, 21 ביוני 2009 (IDT)
According to this, "אחסאן" is the correct transliteration. דן 01:34, 21 ביוני 2009 (IDT)
Thank you!Eh scrtwiki - שיחה 11:48, 21 ביוני 2009 (IDT)
שלום. בטבלת שמות האותיות לאות צד"י אני חושב שהכוונה ל-קרס ולא ל-כרס ככתוב. בברכה - עמי
יש פסקה די ארוכה על הרעיון להסב את הכתב העברי לכתב לטיני אבל משום מה כתובים רק היתרונות ולא כל הבעיות שיש בזה, מי התנגד וכו'. לפי הקטע זה כמעט נשמע כאילו באופן כמעט מקרי אנחנו עדיין לא משתמשים בכתב לטיני... מיתר פלדמן - שיחה 23:27, 18 בספטמבר 2010 (IST)
מה המקורות הקדומים לשמות האותיות? (איך קראו העבריים לאותיות שלהם בתקופה הקדומה? ולצורך זה להשוות - איך קראו האוגריתיים ואיך קראו הפיניקיים לאותיות שלהם)
בן-חנוך - שיחה 01:52, 24 באוגוסט 2011 (IDT)
במהלך מספר ריצות אוטומטיות של הבוט, נמצא שהקישור החיצוני הבא אינו זמין. אנא בדקו אם הקישור אכן שבור, ותקנו אותו או הסירו אותו במקרה זה!
--Matanyabot - שיחה 16:23, 3 במאי 2013 (IDT)
כאשר כותבים את כל שמות הכ"ב אותיות, ומשנים את סדרם על פי חכמת הצירוף, מתגלה נוסח של משפט הגיוני ומשפט זה הוא המקור והסיבה לקביעת הכינויים והשמות של האותיות, והוא המעיד שידע משפט זה הוא גאוני שיסד לנו חקי פני אל אדני, ומעיד שמשמות האותיות נולדו מילים, וממילים נולדו משפטים, וממשפטים נולדה שפת התורה הנה שמות האותיות. אלף בית גימל דלת הא ואו זין חית טית יוד כף למד מם נון סמך עין פא צדי קוף ריש שין תיו. הנה נוסח המשפט שיוצא בצירוף או בשינוי סדר האותיות. ידע גאני זה יסד לנו חקי פני אל אדני, ילד מצפנך, כ"ב אותיות, מילים, משפטים, ושפת תורתו.
לתשומת לבך אבגד
כל הקטע: לאחרונה, בזכות התקדמות הטכנולוגיה ובעזרת המתמטיקה של עיבוד אותות דיגיטלי, התגלה שיש תכונה מאוד מיוחדת לכתב האשורי. במאמר"נצחון השכל"[1],
המאמר לא נדפס בפרסום מדעי, ולא מצאתי עליו חתימת בר סמכא מוכר בתחומים שהוא מתיימר לדון בהם. כך שלא ניתן לדעת אם אכן התגלתה התכונה שהוא מדבר עליה או שזהו מאמר פסודו מדעי. כמו כן הרעיונות והמסקנות בעקבות "התגלית" לא הכרחיים והם דעת כותב המאמר בלבד. משום כך לדעתי אין לו מקום בערך, בודאי לא בסגנון הכתוב. דוד הרזהב 00:49, 3 באוגוסט 2015 (IDT)
יש פיסקה ב"קדושת הכתב" וכו' שמביאה משהו שלדעתי בכלל צריך להכלל בפסקה על ההיסטוריה (ואולי עם רפרנס בפסקת הקדושה), שהטענה שהכתב העברי ירד בהר סיני היא טענה מסורתית שמקובלת על ידי רוב הציבור המסורתי. למה היא מופיעה (ונדחית באלימות לא ויקיפדית) רק בסוף ולא במקומה? Dafuki - שיחה 09:34, 18 בפברואר 2016 (IST)
על פי המסורת הכתב האשורי הוא הכתב אשר בו נכתבו עשרת הדברות, ובו כתב משה רבינו את התורה. על כן אני חושב שצריך לכתוב מיד בסוף ההסטוריה שכל זה על פי המחקר אך לפי המסורת (כולל הגמרא שנכתבה באותה תקופה) הכתב נשכח ואחר כך הוחזר להיות הנפוץ. כעת זה כתוב בפסקה של קדושת האלפבית, וזה בהחלט לא צריך להיות שם אלא כבר בהסטוריה. זה רק גורם לבלבול וצריך לתקן את זה. ―213.151.55.20 (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם
בתלמוד הבבלי (סנהדרין כא:) מובאת גם דעה שהכתב האשורי הופיע בתקופת בית שני. הפעם לא נכון להציג סתירה בין חז"ל למחקר ההסטורי2A01:6500:A043:4BE6:457A:A748:4AF6:21B 12:07, 16 באוגוסט 2017 (IDT)
לא חוקר אנכי ולא בן של חוקר אלא חובבן לשון קליל. לא ניתקלתי במאמרים באינטרנט אז ניסיתי להבין את משמעות סדר האותיות ולכן הגיתי (בפתח או צרה) את צלילם על פי סדר הופעתם א', ב', ג'...
ו...וואלה(בצרפתית - כי לטינית היה תפוס כבר עם אאוריקה).
הצליל מנדנד את תנועות האיברים בחלל הפה והשפתיים בין קדימה ואחורה:
- א אחורה גרון
ב קדימה שפתיים ג אחורה לשון ד קדימה לשון
- ה אחורה גרון
ו קדימה שפתיים ז אחורה לשון ח אחורה לשון ט קדימה לשון
- י אחורה לשון *
ל קדימה לשון * מ עוד קדימה שפתיים* נ אחורה לשון ס קדימה לשון
- ע אחורה לשון
פ קדימה שפתיים צ אחורה לשון ק אחורה לשון ** ר שחרור לשון ** ש קדימה לשון ת קדימה לשון
אי סדירות מסוימת אך:
בנוסף סדר הצלילים לפחות בהתחלה יוצר סדרות של 1,3 - 1,4 - 1,4 - 1,6 (מזכיר קצת מקצב של וואלס)
הגיות שנפתחות בהגייה "פתוחה" א', ה', י', ע', (הדגשתי בסדרה אותם) ההגייה אחריה מעין "תוקפנית" ב', ו', כ, פ, ואחר כך עיצורים קדימה ואחורה
הסידור הזה הוא מעין מוזיקה עולה ויורדת עם מקצב מטוטלת שמקל על הזיכרון ובנוסף מאפשר למערכת ל"התכונן" כבר לצליל הבא שנמצא במערכת עצבים ושרירים שונה.
כאמור אני אבשלום קור קטן ביותר. אך נראה לי שווה דיון קטן
--77.138.165.159 18:33, 7 בספטמבר 2017 (IDT)
בטבלה שנמצאת בערך(העברי והאנגלי) הצליל של ד דגושה בעברית הקדומה(וברוב הגיות) הוא d̪ אבל לפי רוב הדפים האחרים שעוסקים בנושא(בויקיפדיה ) הצליל היה d בטבלה שנמצאת בערך(העברי והאנגלי) הצליל של n בעברית הקדומה(וברוב הגיות) הוא n̪ אבל לפי רוב הדפים האחרים שעוסקים בנושא(בויקיפדיה ) הצליל היה n לא מובן מה נכון דווח על ידי: 37.142.146.93 11:57, 3 באוקטובר 2018 (IDT)
Antoine -- ללא חתימה.
לפני שמתקיפים את העברית או את שפת טעמי המקרא והניקוד והתגים בשאלת מליון הדולר מה תהליך האבולוציה שלה| אולי כדאי לתקוף גם את השפות הערביות והאירופאיות והאפריקיאות -- הערה של אלמוני מדכתובת 62.0.98.156 בתאריך 7 בספטמבר 2019
מה סוד האותיות לרבי עקיבא ומה דעת הראשונים והאחרונים בנושא?
אם קשה לכם לשאול על סוד האותיות תתחילו בסוד האותיות של ערבית ואז תעברו לאלף בית גימל העברית:
זה סיפור של אלול ותשרי איך אדם מתקרב לבוראו וחוזר בתשובה על ידי האלף בית וצריך להבין שיש סיפור גם לניקוד וגם לטעמי המקרא.
-- הערה של אלמוני מדכתובת 62.0.98.156 בתאריך 7 בספטמבר 2019
אם עברית לא התחילה מבן יהודה או המלבים אלא כבר בראשונים כמו הרשבא והרטבא וכבר אצל משה והוריו טעמי המקרא והניקוד הם חלק מהעברית על הערך לציין את שמות טעמי המקרא והניקוד -- הערה של אלמוני מדכתובת 62.0.98.156 בתאריך 7 בספטמבר 2019
בעלי הידע בלשון , האם העריכה של האנונימי טובה?david7031 • שיחה • ח' בתמוז ה'תשע"ט • 01:59, 11 ביולי 2019 (IDT)
לא מופיע שום דבר בריבועים ששם. א. א. אינסטלציה - שיחה 22:16, 22 ביולי 2019 (IDT)
ניתן לציין בין היתר את השימוש בכתב העברי כיום בשפה הארמית, כפי שניתן ללמוד במעלולא.
ראו בבקשה: ויקיפדיה:הידעת?/המתנה#U ו-W, אותיות שנוספו לאלפבית הלטיני.
תודה. 77.126.25.206 17:25, 5 בספטמבר 2020 (IDT)
ערך מאוד מעניין, תודה לעומלים במלאכה. איש השום (Theshumai) - כתבו לי הודעה - מחשבות על ייעול מחלוקות 12:27, 21 בינואר 2021 (IST)
שלום וברכה! מובא בערך האמור ש"בתלמוד הבבלי ובתלמוד הירושלמי, מובא מדרש המספר שהכתב המרובע היה הכתב המקורי בו ניתנה התורה, אך נשכח והוחלף ב"כתב דעץ/רעץ" (המכונה בפי החוקרים הכתב העברי העתיק), עד שעזרא הסופר החזיר לשימוש את הכתב המרובע." אמנם יש לציין שזו טעות גדולה ויש כאן חוסר דיוק!!
הדבר הזה שנוי במחלוקת בחז"ל באותה סוגיה, כאשר דעת הגמרא בדף כא: שהתורה נתנה שהתורה נתנה בכתב עיברי הוא כתב ליבונאה ורק בהמשך הוחלף לכתב אשורי. אמנם בהמשך הגמרא בדף כב. מובאת דעתו של רבי, שהתורה ניתנה בכתב אשורי מרובע, ובגלל שחטאו נהפך הכתב לכתב עיברי, ולכשחזרו ישראל בתשובה חזר הכתב לכתב אשורי מרובע. כלומר הדבר נתון במחלוקת בחז"ל, בניגוד לאמור לעיל.
נא לתקן.
בברכה.
מלעיל מקומי בכתיב אבנ"ר לשוויון מצב ברבים בכתיב אבנ"ר: "סתמי: סופרים או סופרות- (נשים וגברים); מיוחד: סופרים- (רק גברים) או סופרות." הסבר: בעברית קיימים שני מצבים: סתמי כולל שקיים עבור סיומת גברים ("ים"), ומיוחד מגביל שקיים רק עבור נשים ("ות"). כמובן, יש לשמור על ההתייחסות "המינית" שקיימת בעברית, בלי קשר להיגיון אישי. אבל בשימוש במלעיל מקומי (שמירת מקום ההטעמה גם כשנוספת תנועה בהטיה) ניתן ליצור היפוך מצב, שגם יוצר שוויון וגם מאפשר את כל המצבים, גם בדיבור (מלעיל) וגם בכתב (בכתיב אבנ"ר). כמובן זה לא פותר את הסטייה בהתייחסות לציבור כנקבה, צעד שהיה אולי ניתן להצדיק אותו אם היה שימוש כזה במסורת, ואין כזה! הערה: אפשר לראות את כתיב אבנ"ר (וכתב תע"ץ) בתגובה (16 באוקטובר 2022) בסוף התגובות למאמר על אירוניה של רוזנטל (חיפוש בגוגל: אירוניה רוזנטל).
תיאור מפורט כאן של כתיב אבנ"ר:
כתיב אבנ"ר (אותיות בליווי נו"ן רומזת) משתמש באות ן לציון [E] ובהתאמה (כמו באנגלית SHOE) ון לציון [U]. אם מדובר בעיצור נו"ן סופית, הוא מצוין ע"י ן' (למשל, ציון' או ציוןן'), כאשר הוא מופיע אחרי ו או ן, בדומה לציון עיצור (במקום תנועה), עבור ו או י (חי', קו'). בנוסף לכך, יש שימוש בהטעמה, כשמצוינת תבנית מלעיל (הטעמה על ההברה השנייה מהסוף) באמצעות = בסוף המילה (ספר=, כותל=; מחברת=, מינהלת=, תיספורת=). אות תנועה או גרונית יוצרת שינוי הגייה מתאים. אם בכל זאת הגייה כרגיל, מסומן גרש על אות השינוי לציון אי הפעלת השינוי (צוהר=, אבל אוה'ל=, רצה=, אבל הגה'=, יין= או מות=, אבל צו'ת= או רו'ח=). אין לסמן פתח גנובה (ברור מתנועה ועיצור סופי: רוןח). מקש גרש= ומקש גרש= על ה בסוף מציין מפ'יק (סוןס וסוןסה; סוןסה ('הסוןס שןלה)).
בעברית, גרש משמש לציון הגייה שונה (ש'רף) או הדגשת אות בכ"ף (ספ'ר), או שההדגשה ידועה במשקל ידוע (סיפר, סיפוןר, סוןפר), ואז ציון יוצא דופן ע"י סימן קריאה אחרי מצב ההדגשה המוחלט (סיב!וןב). סימן הטעמה לועזית משמש באופן רגיל לציון לועזית, כאשר מופיע מציין הטעמה לפני ההברה המוטעמת (, בתוך מילה, - בראש מילה). בלועזית, סימן ההדגשה מתנהג בעקביות, גרש לרפה (-כ'ימיי'ה, -פ'יזיקה). בלועזית יש לציין תמיד א (או ה) עבור A. U מצויין ע"י ון. יי (AI), ןי (EI), ו'ו' (W). ג' (G, דזש באידיש), ז' (J, זש באידיש), צ' (טש באידיש): -צ'ימידאן, -קוטןג', ז'וןר,נאל. ד' (דז באנגלית, -פ'אד'ןר, father), ת' (כמו ש', thing). ~ עבור אנפוף (דוןז=פון,א~).
בעברית, ברירת המחדל היא צליל A לעיצור הראשון מבין שניים, או צליל A לעיצור הראשון, עם A נוסף לעיצור השני משלושה או השלישי מארבעה (גן, גנן, מזגן). השתקה רגילה, השתקה ממש או צליל E חלש, אין צורך לסמנה כשיש תנועה מסומנת לעיצור השני, ואחריה 2 אותיות (גדולה, צהוןבה). ן בראש המילה מציין השתקה נרמזת (ןני'ר, ןסליל, ןספרים, ןמנהל, ןמנהלת=). כך ניתן לכתוב הגייה ברורה במקום נקודות בלתי נראות: ספר=, ספ'ר, סיפר, סוןפר, ספ'ןר, ספר, ןספר, ןספר, -ספןר. ן מציין הנעת השתקה, אם יש תנועה מסומנת אחרי העיצור המושתק לכאורה, כשהתוצאה היא שנשמרת תנועת העיצור, אבל העיצור אחריו נכנס למצב השתקה לכאורה, ולמעשה קבלת תנועת A: ןחופשים. זה מתקיים לא רק עבור O, אלא גם לתנועות אחרות (ןמוןבנים), וגם במצב יחיד (ןצופר (והפועל: צופר), ןכיכ'ר), וגם גורר תנועת E לעיצור הבא במקרים מסוימים: ןתיכ'תב, תןןעצר (כתיב מקוצר במקום ןתןעצר). ןן בראש מילה מציין 2 תנועות E רצופות (לשני העיצורים הבאים), למשל, ןןנרד, אבל בסוף מילה זה 2 שווא נח: נןרדןן, כתבתןן. = בראש מילה מציין 2 תנועות A רצופות (לשני העיצורים הבאים), אבל זה רק ברירת מחדל: =כתבה, אבל =מגןפה, =גלוןיות. ן' לא אחרי ו או ן בסוף מילה זה A, ירוןשן'ליים= (בראש מילה זה O, ן'פה, ן'ראש). אבל בשם מהתנ"ך אין צורך "לנקד", ולכן מספיק ציון שם (ןן ירושלים=). שם משפחה מצוין ע"י ]], וסימן הטעמת מלעיל (לא תבנית מלעיל אלא רק הטעמה) מצוין על מציין השם: ןן= דוד]]= לוי (או ןן לוי[[ דוד). ] מציין צירוף (כמו בסמיכות): ןן ]] בן]אבנר. ן= מציין הטעמת מלעיל למילה ('ה ן= מןרכז). ן לפני השם מציין נקבה (נקןבה): ןן ן שחר= (שחר= 'הבת); ן' מציין זכר: ןן ן' שחר= (שחר= 'הבןן'). ןןן מציין כינוי, בין אם זה שם (שןם) ובין אם זה תואר: ןןן 'הרב. ן גם מופיע לפני מקצוע של נקבה: ן צוללת=, ן =כב'אית, ן כתבת=. בסוף מילה - מציין הוספת תנועה ללא הזזת הטעמה (מלעיל מקומי): כתב, כתבת-, כתבתי-, כתבנו-, כתבתןם-, כתבתןן'-, עןש'רימים-. .. בסוף מילה מציין הוספת חלופה (או גבול תחום אפשרי): סופר..ים, סופרים..ות, תשע=..עש'ר=, ן= מןאה..אלף= (זה לא ן= מןאה]אלף= (סמיכות), אלא ציון גבול עליון של תחום חלופות אפשריות). סתמי: סופרים או סופרות- (נשים וגברים); מיוחד: סופרים- (רק גברים) או סופרות.
ראשי תיבות בלועזית מצוינים ע"י יי לתנועת EI (כמו באידיש), .איי (A), .קיי (K), ואילו תנועת I מסומנת ע"י עיצור י': סי.אי'.איי, איי.אי' (תנועת ברירת מחדל E: .אף, .אם, .אקס ואפילו .אנד (אבל .א'ר)). סימון מקוצר: .אצ' (H), .קיו (Q); .יו (U), .וי (V); .וו (W), .איקס (X), .ווי' (Y), .זד (Z). צירוף לועזי מסומן ע"י = בין שני המצורפים: ני'ון=יורק, .טי=פ'ור, וכמובן, יש להתחשב גם בכתיבה של "אמריקאית": ספןיס=.אקס (לא .איקס), די.אם.זי (לא .זד). בעברית, אף]אחת (צירוף בביטוי), .אף]אחת (צירוף של אות לועזית (ר"ת באורך 1) עם מספר עברי); .אף=א,דין (צירוף "לועזי" (רוסית)).
יש לסמן תמיד שמות, מלעיל, לועזית ומש"ה וכל"ב ('ה מסומנת וצמודה; כל"ב נפרד עם רווח (מקף רווח בירושת 'ה), אבל בביטוי ], ושם פועל זה מילה ממש עם הדגשת בכ"ף אחרי שווא נח: לישכב)).
נש'יא חדש ושיטה חדשה: עם מינוי נש'יא חדש ל- אקא,דןמיה, יש היזדמנוןת ליבחור שיטת] ןכתיב חדשה. כך ייתאפשר ל- מכון 'ל הוצאת] לעז=, שמיתהדר 'ב]עצמו 'ב שם לועזי, ןלהכ'יר 'ב]כך 'שהעברית 'המו,דןרנית עברה את ןשלב] 'המרד= 'ב- אם 'ה-אידית 'וב- אב 'הלועזי, והיא ש'פה שעומדת= 'ב]פנןי עצמה 'ל]לא פחד= 'מהזר. 'המאבק 'ל שמירת] 'הטוהר= זו מילחמה 'ב ןיכולת=] 'ההיתבטאוןת 'החופשית.
אפשר גם עבור מש"ו להפריד עם "[ ('כש[באתי-,'מ[ידי (שלי)), אבל לביטוי, "]: 'מ]ידי (או 'ב-]'מ]ידי); א משפיעה גם כשהיא אילמת (פלא=, קרא), אבל א' כאילו אינה קיימת: חןטא', שו'א', ריא'שון, רןא'שית, 'ב רןא'שית; הספר: 'ב]רןא'שית (ןן בראשית)).
אידיש (בסוגריים כתיב המילה בכתיב אבנ"ר): מאַן (-מאן); יאָ (-יו), לאָמפּ (-לומפ); ער (-אןר), ווען
(-וןן'); איך (-איך), (בֿכֿפֿ (אפשר למצוא בהוספת סימנים נוספים בתוכנת WORD)) פֿיר (-פ'יר) (קו אופקי מעל האות מציין את המצב הרפה (רפןה), ביטול הדגשה: חבֿר (-כ'אב'ןר)); בּוך (-בוןך), דו (-דון). נײַן (-ניין), שיין (-שןין), רויט (-רויט). וואָס (-ווס), זשורנאַל (ז'וןר,נאל), מענטש (-מןנצ'). כמו בעברית בלי ניקוד, אידיש בלי ניקוד (בלי פתח/קמץ) מטעה: א זה A או O? יי זה AI או EI? (הסבר לכתיבת ניקוד וסימנים במחשב ("ניקוד מצומצם" (Alt ימני + אות התנועה)) בעמוד האחרון). לכן יש לכתוב את הניקוד, כשבוחרים להציג את המילה בכתיב אבנ"ר לפי המקור באידיש (אבל במקום קו אופקי רפה נכתב סימן חליפי, גרש אחרי המצב המודגש: ןןן פּ'יר ןןן). בכתיב אבנ"ר, עברית לא בכתיב אבנ"ר נכתבת בין ןןן' ... 'ןןן (אידיש נכתבת בין ןןן ... ןןן). ציטטה נכתבת בין ןן ... ןן (ןן' ... 'ןן). ציטטת סימנים נכתבת בין 'ןן ... ןן' (ציטוט אות וסימן: א, א', ן'): 'ןן אב ד'ןן'.
ןן' בראש מילה מסמן קיצור ל"שווא נע" (ן, השתקה) ו"חולם מקדים" (ן', [O]): ןן'ש'מאל. ןן' בא לפני מילת קיצור (ןן' וכו'), ןן בא לפני ר"ת (ןן אח"כ). דוגמאות לשימוש בשפות: ןןן שייגעץ ןןן (באידיש), ןןן' שייגץ 'ןןן (בעברית לא בכתיב אבנ"ר), -שןיגןץ, שזה שובב, פרא אדם. ןןן ןןן' דובל'ה 'ןןן (-דוב'אלןה) זה כינוי, שם חיבה, בעברית לא בכתיב אבנ"ר, בהשפעת האידיש שיוצרת שם חיבה באמצעות תנועת E בסוף (באידיש זה תנועת "ע (או רמיזה ע"י ה סופית)). בעברית לא בכתיב אבנ"ר, תנועת E הזאת מיוצגת ע"י גרש= (') לפני האות הבאה (ה בסוף מילה). דוגמאות בעברית לא בכתיב אבנ"ר ממקור צרפתי: ןןן' שף ד'ברה 'ןןן (שןף=,דןב'רןה), שזו יצירת אמנות נחשבת, יצירת מופת; ןןן' אלה לה בלה 'ןןן או ןןן' אלה ל'בלה 'ןןן (א,לןה=לן,בלןה), שזו קריאת עידוד לנבחרת צרפת בכדורגל (ללכת (קדימה), הכחולים). הגרש הזה שקיים בצרפתית, ןןן' אפוסטרוף 'ןןן (אפו,סטרוף), זה קיצור לחיבור מילים בהשמטת תנועה. זה שונה (שונןה) מגרש ('מ[גרש=) של שינוי הגייה לאות לועזית, כמו למשל עבור ןןן' שייח' 'ןןן בערבית. בערבית, הגרוניות נהגות גרוניות באמת, (וגם ו מבוטא W), ולכן בא כאן הגרש, לסמן שבניגוד לכך, במקרה זה ההגייה מהחך (בכתיב אבנ"ר כ' או ך (-שןך)). באופן דומה, תנועות ארוכות בערבית הן ארוכות באמת, ולכן - אחרי אות התנועה מסמן הארכת התנועה (אחרי עיצור זה הכפלתו), ואילו -' מסמן קיצור התנועה (אחרי עיצור זה עיצור שבוטלה תנועתו): כא,מא-ן (שזה גם), -נאעאם (שזה כן). בהצמדת מילים ב"לועזית" (שפה זרה), יש אפשרות לייצג ממש את ההטעמה שבשפה הזרה (ע"י סימון ההטעמה "הנכונה" על המילה הראשונה): ןן -ני'ון=יורק; אפשר להשמיט ניקוד עבור לועזי שכיח בעברית, באמצעות סימון -]: -]ספרדי, -]אשכנזי, -]בלגן.
שם קובץ והמרת כתב תע"ץ: שם הקובץ יכול כמובן להיכתב כפי שהוא בעברית או באנגלית (שם קובץ עקרונית אינו מכיל " (גרשיים); ניתן לתקן זאת באמצעות כתיבת גרש כפול (מקש גרש ומקש גרש, )). אבל אם רוצים לשלוח לחו"ל, ייתכן ועדיף לתרגם שם קובץ בעברית לאנגלית או אפילו "לתרגם" לפי צליל המילה (שירות, service, sherut). מצד שני, אפשר לבצע המרת תע"ץ באופן אוטומטי (ייצוג באותיות לטיניות ("אנגליות")), שמאפשרת להמיר בחזרה באופן אוטומטי לעברית. שם הקובץ נכתב בתוך תבנית שכוללת בקשת המרה מתאימה, כך שלאחר ההמרה גם נוצרת אוטומטית בקשת המרה מתאימה לכיוון ההפוך. כלומר, בקשת המרת תע"ץ סוגרת את שם הקובץ בין ץ-[...]-ץ, וזה נהפך לאחר המרה לבקשת c-[…]-c.
המרת כתב תע"ץ עבור שם קובץ: המרה אוטומטית חד-חד-ערכית תו-תו בין אותיות עבריות, מהאות א עד האות ת, לאותיות באנגלית (לטינית), כולל דמיון של צליל וצורה (j ספרדי, או x יווני, או y כמו "ע), וההמרה לא מתחשבת בסופית (המרה זהה כמו לאות הרגילה) רק עבור האות "ץ.
א ב ג ד ה ו ז ח ט י
a b g d h o z x v i
ך כ ל ם מ ן נ ס
j k l u m e n s
ע ף פ ץ צ ק ר ש ת
y f p c c q r w t
דוגמאות: ץ-[שןרוןת]-ץ (c-[weroet]-c), ץ-[ספר=]-ץ (c-[spr=]-c), ץ-[מגןרה]-ץ (c-[mgerh]-c).
ההמרה מתבססת על דמיון צורה וצליל, שיש לו גם שורשים היסטוריים (כתב דעץ/פיניקי, שעבר לכתב יווני/רומי). במיוחד בולטת ההתאמה בסימטריה (למשל, ת מול t), עם היפוך כיוון (אותיות לטיניות נכתבות משמאל לימין וצורת האות בהתאם). ייתכן וצריך לבצע התאמת כיוון בנוסף להחלפת תו-תו: עוברים בביצוע ההמרה עד אמצע המילה (החלפת מקום בין התו המומר לבין התו במקום המשלים: תו ראשון (במקום 1) מוחלף אחרי ההמרה עם התו במקום L (אורך המילה), 2 עם התו במקום L-1, עד האמצע), ואחרי זה המשך המרה בכיוון חזרה, עד התו במקום 1. גם גרש מוחלף בגרש המתאים.
טבלאות ובקשות המרה שונות בכתב תע"ץ (בתבנית שם הקובץ)
בכל מקרה, . או - נשארים; פסיק או גרש מומרים לצורה ה"אנגלית" (ההפוכה בכיוון, כמו כל האותיות ה"אנגליות") ובחזרה; סוגר ימני ושמאלי מוחלפים ביניהם.
המרה אוטומטית חד-חד-ערכית תו-תו, ואין התחשבות בסופית עבור "ם, "ן, "ץ (ם-[...]-ם (m-[…]-m)):
א ב ג ד ה ו ז ח ט י
a b g d h o z x v i
ך כ ל ם מ ן נ ס
j k l m m n n s
ע ף פ ץ צ ק ר ש ת
y f p c c q r w t
המרה משולבת בצליל (באותיות CAPS), ובכל זאת אוטומטית חד-חד-ערכית (ץ=[...]=ץ (c=[…]=c)):
א ב ג ד ה ו ז ח ט י
a b g d h o z H T i
ך כ ל ם מ ן נ ס
K k l M m N n s
ע ף פ ץ צ ק ר ש ת
y f p C c q r S t
המרה משולבת בצליל, אבל בשביל כתיב אבנ"ר נשארת התאמת e עבור "ן (ן=[...]=ן (e=[…]=e)):
א ב ג ד ה ו ז ח ט י
a b g d h o z H T i
ך כ ל ם מ ן נ ס
K k l M m e n s
ע ף פ ץ צ ק ר ש ת
y f p C c q r S t
בקשת המרה יו'ן יוון שןרוןת שירות
ץ-[...]-ץ c-[wirot]-c c-[Seroet]-c c-[iooe]-c c-[io'e]-c
ם-[...]-ם m-[wirot]-m m-[Seroet]-m m-[ioon]-m m-[io'n]-m
ץ=[...]=ץ c=[Sirot]=c c=[SNroNt]=c c=[iooN]=c c=[io'N]=c
ן=[...]=ן e=[Sirot]=e e=[Seroet]=e e=[iooe]=e e=[io'e]=e
שיטה אחרת, CAPS (המרה אוטומטית חד-חד-ערכית תו-תו לפי מקש מקלדת, בשני הכיוונים)
במקלדת ההתאמה היא (ץ .) ו- (ת ,), לכן נעשה שימוש במקשי CAPS הפנויים ((ץ Q) ו- (ת W)):
א ב ג ד ה ו ז ח ט י
T C D S V U Z J Y H
ך כ ל ם מ ן נ ס
L F K O N I B X
ע ף פ ץ צ ק ר ש ת
G ; P Q M E R A W
למשל: שירות (AHRUW), שןרוןת ( AIRUIW), יוון (HUUI), יו'ן (HU'I).
"ניקוד מצומצם" (Alt ימני + אות התנועה): פַתח, סֶגול, חִיריק, רֳאש, \ֻ, שְווא, דּגש (וּ זה דגש וגם שוּרוּק). "יצרתי" תנועת רֳאש, כי Alt ימני + אות התנועה ו נותן חוֹלם, ועדיף להשתמש בנקודת החולם, שמופיעה מעל השורה, רק מעל אות תחילת ההברה המוטעמת במילה לועזית. תנועת קָמץ ותנועת צֵירה אינן נחוצות (כי יש פתח וסגול). תנועת קמץ באידיש משמשת לציון [O], אבל כידוע לא ניתן להבדיל בין קמץ קטן לגדול, והעובדה שאין שימוש בניקוד המצומצם בקמץ הגדול באופן הרגיל (בגלל הפתח) לא תהיה ברורה בגלל השימוש בו. מכיוון שהחטפים מצוינים ע"י המקש שמימין למקש תנועת החטף (כי מקש התנועה עצמה (ללא החטף) כבר תפוס), והמקש שמימין למקש ק (קָמץ) הוא ר, לכן המצאתי תנועת רֳאש. באופן דומה, נקודות ש ימנית (ש) 'ו ש שמאלית (ש') מתקבלות ע"י שני המקשים השמאליים ביותר במקלדת (QW של QWERTY), כאשר המקש הימני נותן את הימנית. בכל אופן, אם קיימת ו, אין צורך בתנועת חולם (כי זה [O], ורק אם זה [U] יוצר שוּרוּק ע"י דגש); אם לא קיימת ו, יש להשתמש בתנועת רֳאש לציון [O] (קיימת בעברית הרגילה: צִפֳּרִים), או עבור [U] בקובוץ (מיוצג לפי דמיון צורה ע"י מקש לוכסן שמאלי (\ֻ)). עבור מילה בלועזית אפשר לשים חולם מעל אות תחילת ההברה המוטעמת ב"ניקוד מצומצם": אַלֶֹה לֶבְֹּלֶה.
שיטת ניקוד ישנה הייתה במערכת Win 7 (או ישנה יותר). כרגיל, נמצאים אחרי האות אותה רוצים לנקד, אבל קודם כל עוברים למצב CAPS (הקשה על מקש Caps Lock), ואז מקישים צרוף מקשים Shift+ספרה לפי פרוט מקשי הספרות משמאל לימין:
(חטפים) 1-3: (נקודות) 1 חטף סגול; (קווים) 2 חטף פתח, 3 חטף קמץ;
(נקודות) 4-6: 4 חיריק, 5 צירה, 6 סגול; (קווים) 7 פתח, 8 קמץ;
(נקודה) 9 ש שמאלית, 0 ש ימנית; שאר התנועות ניתנות ע"י דמיון של מצב או צורה: בתחילת השורה, המקש השמאלי ; מייצג את תנועת האפס, שווא;
בסוף השורה, במקשים הימניים ביותר, - (או למעשה הקו הבולט יותר שרואים, שמתקבל עם Shift, קו תחתון (_)) מייצג בניגוד את הנקודה העליונה, נקודת חולם,
= (או למעשה הקו הבולט יותר שרואים, שמתקבל עם Shift, (+)) מייצג צומת, דגש; ושוב, בדמיון צורה ברור, הקובוץ מיוצג לפי דמיון צורה ע"י מקש לוכסן שמאלי (\).
שיטת הקשת קוד: בתוכנת Word, Insert -> Symbol -> More Symbols (הוסף -> סימנים -> סימנים נוספים) בוחר גופן Guttman Frank או שמראה חלונית בתוכה ניתן לבחור תת-קבוצה Hebrew, שם בשורה תחתונה נראה השווא (ואחריו שאר הסימנים), כאשר מצוין לכל סמל הקוד האוניברסלי (Unicode), למשל לשווא: 05B0 (זה בקוד הקסה-דצימלי, או בקיצור הקס (Hex), בסיס 16, ספרות 0-9 ואותיות A-F). בנוסף, מצוין שם גם קוד ASCII (קוד אמריקאי בינלאומי). ניתן להשתמש בזה באופן הבא: Alt שמאלי + 4 הספרות של קוד ASCII, אבל זה מבוצע בלוח הספרות הימני, במצב Num Lock (חץ למטה לא נותן הזזת סמן למטה, אלא ספרה 2): 0192 נותן שווא, 0193 נותן חטף סגול, וכן הלאה (כמו שמתואר עבור השיטה הישנה), עד 0200 שנותן קמץ (במקביל לספרה 8 בשימוש בשיטה הישנה), 0201 נותן חולם, 0204 נותן דגש (שזה גם שורוק עבור ו), 0203 נותן קובוץ (3 נקודות), 0209 נותן ש ימנית, 0210 נותן ש שמאלית.
109.64.184.26 17:43, 14 בנובמבר 2022 (IST)
הקובץ הבא מוויקישיתוף שמשמש בדף הזה או בפריט הוויקינתונים שלו הועמד למחיקה:
להשתתפות בדיון המחיקה יש לעיין בדף הצעת המחיקה. —Community Tech bot - שיחה 22:37, 29 בדצמבר 2022 (IST)
לדעתי כדאי להוסיף מידע על שימוש בכתב העברי בשפות שונות, למשל עבור ארמית מערבית חדשה
(ראו כאן
למשל).
עוד כדאי לטעמי להציג שגיאות נפוצות, וכן עוד על הסמליות של הכתב העברי.
192.116.89.165 23:09, 1 ביולי 2024 (IDT)
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.