שיטפונות מיזולה
אירועים פרהיסטוריים במדינת וושינגטון / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
שיטפונות מיזולה (באנגלית: Missoula Floods, ידועים גם כשיטפונות ספוקיין (Spokane Floods) או כשיטפונות ברץ (Bretz Floods)) הם שיטפונות עצומים שזרמו מספר פעמים דרך מזרח מדינת וושינגטון ובמורד קניון הנהר קולומביה בשלהי עידן הקרח האחרון. אירועי השיטפונות הקרחוניים נחקרו החל משנות ה-20 של המאה ה-20. שיטפונות מרוצת הקרחון אלו התרחשו מדי תקופה כתוצאה מהתבקעות פתאומית של סכר הקרח על הנהר קלארק פורק (Clark Fork River) שיצר את האגם הקרחוני של מיזולה. לאחר כל התבקעות כזו זרמו מי האגם בעוצמה במורד נהר קלארק פורק ונהר הקולומביה, תוך הצפת מרבית מזרח וושינגטון ועמק וילאמט במערב אורגון. לאחר כל התבקעות היה סכר הקרח נוצר מחדש והאגם הקרחוני של מיזולה נוצר מחדש מאחוריו.
הגאולוגים מעריכים שבמהלך תקופת הפשרת הקרחונים שבאה בעקבות שיא תקופת הקרחונים האחרונה ארך מחזור של שיטפון והיווצרות מחדש בממוצע 55 שנים ושהשיטפונות התרחשו כמה פעמים בתקופה בת 2,000 שנים מלפני כ-15,000 שנים ועד לפני כ-13,000 שנים. ההידרולוג ג'ים אוקונור (Jim O'Connor) מהסקר הגאולוגי של ארצות הברית והמדען חרארד בניטו (Gerard Benito) מהמרכז הספרדי למדעי הסביבה מצאו עדויות ללפחות עשרים וחמישה שיטפונות עצומים. הספיקה של הגדול שבהם הייתה 10 מיליארד מטרים מעוקבים בשעה (2.7 מיליון מטרים מעוקבים בשנייה, 13 פעמים הספיקה של נהר האמזונאס).[2] קיימות הערכות חליפיות לקצב הזרימה בשיא, של 17 מיליארד מטרים מעוקבים בשעה, ואפילו 60 מיליארד מטרים מעוקבים בשעה. מהירות הזרם המקסימלית הגיעה ל-36 מטרים בשנייה (130 קילומטרים בשעה).
מחקר יסודי של המשקעים משיטפונות מיזולה, הידועים באופן בלתי רשמי כ"תצורת הנפורד" (Hanford formation), בתוך אגן הניקוז של הקולומביה, תיעד נוכחות של משקעים משיטפונות מיזולה מהפליסטוקן התיכון והתחתון בתוך ערוצי אותלו (Othello Channels), קניון נהר הקולומביה, הרמות המחורצות, אגן קווינסי (Quincy Basin), אגן פאסקו (Pasco Basin) ועמק ואלה ואלה (Walla Walla Valley). בהתבסס על נוכחות של נארי (סוג של סלע משקע) בין השכבות של משקעי השיטפונות, תיארוך באמצעות מגנטוסטרטיגרפיה ולומינסנציה מעוררת אופטית (optically stimulated luminescence), ודייקים קלאסטיים חתוכים באי התאמה מעריכים ששיטפון מיזולה העתיק ביותר מהפליסטוקן התרחש לפני 1.5 מיליון שנים. בשל האופי המקוטע של משקעים קרחוניים עתיקים יותר בתוך תצורת הנפורד, שברובם נסחפו בשיטפונות מיזולה שבאו אחר כך, לא ניתן להעריך בביטחון כלשהו את המספר המדויק של שיטפונות מיזולה עתיקים יותר, הידועים בכינוי "השיטפונות הקטסטרופליים הקדמוניים" (Ancient Cataclysmic Floods), שהתרחשו בפליסטוקן.