שלזיה תחתית

שלזיה תחתית (בפולנית: dolnośląskie) היא אחת משש-עשרה הווייוודות של פולין. היא שוכנת בדרום-מערב פולין, וגובלת בצפון בווייוודות פולין גדול ולובוש, במזרח בווייוודה אופולה, בדרום בצ'כיה, ובמערב בגרמניה.

שלזיה תחתית (פרובינציה)
dolnośląskie

סמל שלזיה תחתית סמל שלזיה תחתית דגל שלזיה תחתית דגל שלזיה תחתית
בכיוון השעון: העיר העתיקה של ורוצלב, הפארק הלאומי קרקונושה (Karkonoski Park Narodowy), אולם המאה בוורוצלב, הרי סטולובה, וטירת קשונז' (Zamek Książ)
מדינה	פולין פולין
חבל ארץ	שלזיה שלזיה
מושל	Cezary Przybylski
רשות מחוקקת	Lower Silesian Regional Assembly
בירת הפרובינציה	ורוצלב
תאריך ייסוד	1 בינואר 1999
על שם	שלזיה תחתית
שטח	19,947 קמ"ר
אוכלוסייה	‏
‑ בפרובינציה	2,908,457 (2014)
‑ צפיפות	146 נפש לקמ"ר (2014)
קואורדינטות	51°05′N 16°24′E
אזור זמן	UTC+1
אתר רשמי
מפת מיקום מפה מפורטת לחצו כדי להקטין חזרה לחצו להגדלה (למפת שלזיה תחתית מוגדלת)   ורוצלב ולבז'יך לגניצה ילניה גורה לובוש פולין גדול אופולה צ'כיה ג ר מ נ י ה שלזיה תחתית (למפת שלזיה תחתית רגילה)   ורוצלב ולבז'יך לגניצה ילניה גורה לובוש פולין גדול אופולה צ'כיה ג ר מ נ י ה שלזיה תחתית tabBackground:;tabBorder:#aaa;defaultTab:0;

בירתה של שלזיה תחתית והעיר הגדולה ביותר בה היא העיר ורוצלב, השוכנת במזרחה. ערים גדולות נוספות הן ולבז'יך, לגניצה וילניה גורה.

מקור השם

ווייוודת שלזיה תחתית נושאת את שמו של האזור ההיסטורי "שלזיה", אשר הווייוודה יושבת במערבו. בפולנית מכונה האזור בשם Śląsk, בגרמנית שלזית Schläsing, בצ'כית Slezsko ובסורבית Šlazyńska. כל השמות מעידים לדעת רבים שהמקום נקרא על שמם של נהר והר הסלזה (Ślęza) - המצויים בתחומי אזור שלזיה, כארבעים קילומטרים דרומית לוורוצלב. יש חוקרים הטוענים שההר סלזה היה בעת הפרהיסטורית אזור מקודש דתית על ידי האוכלוסייה הפגאנית שבאזור.^[1][2][3]

סברה אחרת, הפופולרית בעיקר בקרב חוקרים פולנים, קושרת את שלזיה למילה הסלאבית העתיקה ślęg או śląg, אשר משמעותה רטיבות ולחות, עדות אולי לתנאים האקלימים של האזור.^[4] ובעוד זאת, בקרב חוקרים גרמנים רווחת במקומות רבים ההנחה שהשם של אזור שלזיה נגזר משמו של שבט בשם "סלינגים" (בלטינית: Silingae, ביוונית עתיקה: Σιλίγγαι), שבט גרמאני ונדלי שלזמן מה התיישב באזור שלזיה.^[5][6]

לשם ווייוודה מתווספת המילה "תחתית" (Dolny), מאחר שהיא יושבת בחבל הארץ הנמוך יותר של שלזיה, ולא בזה הגבוה, המכונה "שלזיה עילית" (Górny Śląsk).

גאוגרפיה

מבחינה גאוגרפית, ההווייוודה שלזיה תחתית חופפת את חבל הארץ הגאוגרפי הנושא את שמה, שלזיה תחתית. חבל ארץ זה כולל את אגן ההיקוות של נהר האודר העליון והתיכון. נהר האודר מגיע אל שלזיה תחתית מהווייוודה השכנה אופולה שממזרח, וזורם מכיוון דרום מזרח לכיוון צפון מערב לאורך שלזיה תחתית. לאורך כל דרכיו הנהר מוזן ביובלים רבים המנקזים את מימי האזור כולו. בהמשכו, הנהר יוצא אל הווייוודה השכנה לובוש הגובלת עם שלזיה תחתית מצפון-מערב. סביב גדותיו של נהר האודר משתרע עמק רחב וארוך, בו מרוכזת עיקר האוכלוסייה של האזור. מצפון ומדרום לעמק נהר האודר אפשר למצוא גבעות רבות, ותנאי השטח המישוריים המאפיינים את כל אזור שלזיה תחתית הופכים לגבוהים יותר. צפונה מהגבעות שמצפון לנהר האודר מצוי המישור הגדול של אזור פולין גדול. דרומה מהגבעות שמדרום לנהר האודר מצוי רכס הרי הסודטים, מקום המנוגד במיוחד לתנאי השטח בשאר האזורים בשלזיה תחתית. הרים אלו הם גבוהים במיוחד ביחס לאזור ומגיעים עד לגובה של כ-1,600 מטר.

הטמפרטורה השנתית הממוצעת בוורוצלב, בירת הוויווידה, היא 9.1 מעלות צלזיוס. החודש הקר ביותר הוא ינואר (עם טמפרטורה ממוצעת של -0.7 מעלות צלזיוס), והחודש החם ביותר הוא יולי (עם טמפרטורה ממוצעת של 19.0 מעלות צלזיוס). הגשמים יורדים בעיקר בקיץ, כאשר כמות המשקעים השנתית הממוצעת היא 536.9 מ"מ.^[7]

שלזיה תחתית

 

ולבז'יך

לגניצה

ילניה גורה

לובין

גלוגוב

שווידניצה

שנייז'קה

ויילקי שישאק

הרי הסודטים המערביים

הרי הסודטים
המרכזיים

הרי הסודטים
המזרחיים

קרקונושה

הרי סטולובה

נהר
האודר

נהר
הנייסה

כנסיות השלום

צ'וכה

קשונז'

לובוש

פולין גדול

אופולה

בוהמיה(צ'כיה)

מייטקובסקי

ז'לזני מוסט

פז'מקוב

מחנה גרוס-רוזן

מנזר קששוב

סקסוניה(גרמניה)

ורוצלב

אזורים מוגנים

בשלזיה תחתית יש שני פארקים לאומיים (Park Narodowy), שנים עשר פארקי נוף (Park krajobrazowe) ו-66 שמורות טבע (Rezerwat przyrody).

פארקים לאומיים בשלזיה תחתית
תמונה	סמל	שם	שטח (בקמ"ר)	מחוז
		הפארק הלאומי הרי סטולובה Park Narodowy Gór Stołowych	63	מחוז קלודצקו
		הפארק הלאומי קרקונושה Karkonoski Park Narodowy	56	מחוז ילניה גורה

פארקי נוף בשלזיה תחתית
תמונה	שם	שטח (בקמ"ר)	מחוז
	פארק הנוף קשנז' Książański Park Krajobrazowy	31	מחוז ולבז'יך
	פארק הנוף חלמי Park Krajobrazowy Chełmy	159	מחוז יאבור
	פארק הנוף עמק ביסטשיצה Park Krajobrazowy Dolina Bystrzycy	700	מחוז מיליץ'
	פארק הנוף עמק יז'ז'יצה Park Krajobrazowy Dolina Jezierzycy	85	מחוז וולוב
	פארק הנוף עמק בובר Park Krajobrazowy Doliny Bobru	80	מחוז ילניה גורה
	פארק הנוף הרי הינשוף Park Krajobrazowy Gór Sowich	122	מחוז דז'רז'וניוב
	פארק הנוף סודטים ולבז'יך Park Krajobrazowy Sudetów Wałbrzyskich	64	מחוז ולבז'יך
	פארק הנוף פז'מקוב Przemkowski Park Krajobrazowy	223	מחוז פולקוביצה
	פארק הנוף רודווסקי Rudawski Park Krajobrazowy	157	מחוז יאבור
	פארק הנוף שלנז'ה Ślężański Park Krajobrazowy	81	מחוז דז'רז'וניוב
	פארק הנוף שנייז'ניק Śnieżnicki Park Krajobrazowy	288	מחוז קלודצקו

הרים

עשרת ההרים הגבוהים ביותר בשלזיה תחתית
תמונה	שם	גובה (במטרים)	מחוז
	שנייז'קה Śnieżka	1602	מחוז ילניה גורה
	ויילקי שישאק Wielki Szyszak	1509	מחוז ילניה גורה
	סמוגורניה Smogornia	1489	מחוז ילניה גורה
	לבסקי שְצ'יט Łabski Szczyt	1471	מחוז ילניה גורה
	מאלי שישאק Mały Szyszak	1439	מחוז ילניה גורה
	שמיילץ Śmielec	1424	מחוז ילניה גורה
	צ'סקי קאמייניה Czeskie Kamienie	1416	מחוז ילניה גורה
	שלונסקי קאמייניה Śląskie Kamienie	1413	מחוז ילניה גורה
	צ'רנה קופה Czarna Kopa	1407	מחוז ילניה גורה
	טפי שְצ'יט Tępy Szczyt	1387	מחוז ילניה גורה

היסטוריה

לוח תקופות היסטוריות של שלזיה תחתית
עד 880	שבטים סלאבים וגרמאנים
880 - 902	דוכסות מורביה הגדולה
902 - 960	שבטים סלאבים וגרמאנים
960 - 1025	המדינה הפולנית הראשונה
1025 - 1335		הממלכה הפולנית הראשונה
1335 - 1479		ממלכת בוהמיה
1479 - 1526		ממלכת הונגריה
1526 - 1748		ממלכת הבסבורג
1748 - 1867		ממלכת פרוסיה
1867 - 1871		הקונפדרציה הצפון-גרמנית
1871 - 1919		הקיסרות הגרמנית
1919 - 1933		רפובליקת ויימאר
1939 - 1945		גרמניה הנאצית
1945 - 1989		הרפובליקה העממית הפולנית
החל מ-1989		הרפובליקה הפולנית השלישית
מתייחס לישות הדומיננטית השלטת באזור בתקופה הנתונה. בדרך כלל השליטה באזור נחלקה על ידי מספר ישויות מדיניות שונות.

ערך מורחב – שלזיה

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

ערים, יישובים ומחוזות

ערים

בשלזיה תחתית ישנם 91 ערים ועיירות.

הערים הגדולות בשלזיה תחתית
	תמונה	סמל	שם	אוכלוסייה (2014)[8]	מחוז
1			ורוצלב Wrocław	633,105	עצמאי
2			ולבז'יך Wałbrzych	117,264	עצמאי
3			לגניצה Legnica	101,768	עצמאי
4			ילניה גורה Jelenia Góra	81,640	עצמאי
5			לובין Lubin	74,886	מחוז לובין
6			גלוגוב Głogów	68,813	מחוז גלוגוב
7			שווידניצה Świdnica	59,002	מחוז שווידניצה
8			בולסלבייץ Bolesławiec	39,481	מחוז בולסלבייץ
9			אולשניצה Oleśnica	37,307	מחוז אולשניצה
10			דְזֶ'רְז'וֹנְיוּב Dzierżoniów	34,315	מחוז דז'רז'וניוב
11			אולאווה Oława	32,278	מחוז אולאווה
12			זגוז'לץ Zgorzelec	31,716	מחוז זגוז'לץ
13			ביילבה Bielawa	31,068	מחוז דז'רז'וניוב
14			קלודצקו Kłodzko	27,919	מחוז קלודצקו
15			יאבור Jawor	23,857	מחוז יאבור
16			שווייבודז'יצה Świebodzice	23,175	מחוז שווידניצה
17			נובה רודה Nowa Ruda	23,114	מחוז קלודצקו
18			פולקוביצה Polkowice	22,553	מחוז פולקוביצה
19			לובן Lubań	21,788	מחוז לובן
20			קאמיינה גורה Kamienna Góra	19,893	מחוז קאמיינה

מחוזות

בשלזיה תחתית ישנם 30 מחוזות, מתוכם ארבע ערים מחוזיות.

מחוזות שלזיה תחתית
סמל	שם	אוכלוסייה (2014)[9]	שטח (בקמ"ר)	גמינות	בירה
ערים מחוזיות
	ורוצלב Wrocław	633,105	293
	ולבז'יך Wałbrzych	117,264	84
	לגניצה Legnica	101,768	56
	ילניה גורה Jelenia Góra	81,640	109
מחוזות רגילים
	מחוז קלודצקו Powiat kłodzki	164,155	1,643	14	קלודצקו
	מחוז שווידניצה Powiat świdnicki	160,658	742	8	שווידניצה
	מחוז ורוצלב Powiat wrocławski	129,576	1,116	9	ורוצלב
	מחוז לובין Powiat lubiński	106,437	711	4	לובין
	מחוז אולשניצה Powiat oleśnicki	106,167	1,049	8	אולשניצה
	מחוז דז'רז'וניוב Powiat dzierżoniowski	104,285	478	7	דז'רז'וניוב
	מחוז זגוז'לץ Powiat zgorzelecki	92,799	838	7	זגוז'לץ
	מחוז בולסלבייץ Powiat bolesławiecki	90,295	1,303	6	בולסלבייץ
	מחוז גלוגוב Powiat głogowski	90,194	443	6	גלוגוב
	מחוז טשבניצה Powiat trzebnicki	83,176	1,025	6	טשבניצה
	מחוז אולאווה Powiat oławski	75,869	523	4	אולאווה
	מחוז זומבקוביצה Powiat ząbkowicki	67,614	801	7	זומבקוביצה שלונסקיה
	מחוז ילניה גורה Powiat jeleniogórski	65,069	628	9	ילניה גורה
	מחוז פולקוביצה Powiat polkowicki	63,185	779	6	פולקוביצה
	מחוז ולבז'יך Powiat wałbrzyski	57,620	430	9	ולבז'יך
	מחוז לובן Powiat lubański	55,919	428	7	לובן
	מחוז לגניצה Powiat legnicki	54,929	744	8	לגניצה
	מחוז שרודה Powiat średzki	52,543	703	5	שרודה שלונסקה
	מחוז יאבור Powiat jaworski	51,949	581	6	יאבור
	מחוז וולוב Powiat wołowski	47,475	675	3	וולוב
	מחוז לבובק Powiat lwówecki	47,120	709	5	לבובק שלונסקי
	מחוז זלוטורייה Powiat złotoryjski	44,893	575	6	זלוטורייה
	מחוז קאמיינה Powiat kamiennogórski	44,824	396	4	קאמיינה גורה
	מחוז סטשלין Powiat strzeliński	44,322	622	5	סטשלין
	מחוז מיליץ' Powiat milicki	37,286	715	3	מיליץ'
	מחוז גורה Powiat górowski	36,321	738	4	גורה

ראו גם

• שלזיה

קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
מדריך למטייל בוויקימסע: מחוז שלזיה תחתית
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: שלזיה תחתית

• אתר האינטרנט הרשמי של שלזיה תחתית
• שלזיה תחתית, ברשת החברתית פייסבוק
• שלזיה תחתית, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
• שלזיה תחתית, ברשת החברתית אינסטגרם
• שלזיה תחתית, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)

הערות שוליים

1. Zbigniew Babik: Najstarsza warstwa nazewnicza na ziemiach polskich w granicach średniowiecznej Słowiańszczyzny. Kraków: Uniwersitas, 2001, s. 274-276. ISBN 83-7052-597-0.
2. W.Korta, Spór o nazwę Śląska, "Sobótka" 41, 1986, s.165-186
3. "J.Udolph Der Name Schlesien, [w:] Studia Onomastica et Indogermanica Festschrift für F.Lochner v. Hüttenbach zum 65. Geburstag, Graz 1995, s.335-354
4. Rudolf Fischer. Onomastica slavogermanica. Uniwersytet Wrocławski. 2007. t. XXVI. 2007. str. 83
5. Jankuhn, Herbert; Beck, Heinrich et al., ed. (2006). "Wandalen". Reallexikon der Germanischen Altertumskunde (in German) 33 (2nd ed.). Berlin, Germany; New York, New York: de Gruyter. Da die Silingen offensichtlich ihren Namen im mittelalterlichen pagus silensis und dem mons slenz - möglicherweise mit dem Zobten gleichzusetzen [...] - hinterließen und damit einer ganzen Landschaft – Schlesien – den Namen gaben [...]
6. Jerzy Strzelczyk, "Wandalowie i ich afrykańskie państwo" p. 59, Warszawa 1992.
7. Dane Klimatyczne
8. Baza Demografia: Stan ludności 2014, Ludność stan w dniu 30 VI, Ludność według płci i miast, Dolnośląskie
9. Baza Demografia: Stan ludności 2014, Ludność stan w dniu 30 VI, Ludność według płci, wieku, województw i powiatów, dolnośląskie