![cover image](https://wikiwandv2-19431.kxcdn.com/_next/image?url=https://upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/3/3d/Entrance_to_Illtumish_Tomb_in_Qutub_Minar_Complex.jpg/640px-Entrance_to_Illtumish_Tomb_in_Qutub_Minar_Complex.jpg&w=640&q=50)
שמס אל-דין אלתותמש
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
שמס אל-דין אלתותמש (شمس الدین التتمش, שלט בשנים 1211–1236), נקרא גם אלתמאש, או בתוארו המלא אלתותמש אלבארי שמס אל-דוניה ואל-דין אלמלכ אלמוט'אפר נאיב אל ח'ליפת ע'סול אללה סולטאן, היה הסולטאן השלישי בשושלת הע'לאם, ומייסד הסולטנות של דלהי דה פקטו.
![]() | |||
לידה | אחרי 1150 | ||
---|---|---|---|
פטירה |
28 באפריל 1236 Mehrauli, הודו ![]() | ||
מקום קבורה |
מתחם קוטוב ![]() | ||
בן או בת זוג |
קוטב ביגום שאה טורקאן ![]() | ||
השושלת הממלוכית של דלהי | |||
| |||
![]() ![]() |
אלתותמש היה עבד תורכמני (ע'למאן) משבט אלבאר. הוא היה עבד צבאי חשוב ואהוב בחצרו של סולטאן לאהור (ומי שנחשב לעיתים למייסד סולטנות דלהי) קטב אל-דין איבכ(אנ') והיה חתנו של קטב אל-דין. לאחר מותו של קטב אל-דין עלה לשלטון אראם שאה(אנ') ואלתותמש היה מושל בודאון(אנ'). אולם אצילי הסלטאנות קראו לאלתותמש להתערב והוא ניצח את אראם שאה והוכתר סולטאן ב-1211.
בתחילת שלטונו, התמודד עם בעיות עם שליטים שכנים שניסו לנגוס בממלכתו, ממלכות הינדיות שהרימו ראשן וכבשו שטחים בתחומו, פלישה מונגולית לגבולו וכך הלאה. עם עלייתו לשלטון עמדו בפני אלתותמש שורת בעיות מפנים אך בעיקר מחוץ: שליטי מולטאן וע'זנה השכנות, תבעו בעלות על העיר לאהור. לאחר תקופה קצרה בה הודה באדנותו של סולטאן ע'זנה, ילדז, יצא אלתותמש למאבק נגדו וניצח אותו בקרב טראין. הוא גם הביס את שליט מולטאן אך נמנע מלחדור לשטחו עקב סכנת המונגולים, וכדרך הזאת נהג וסירב לתת מקלט לג'לאל אל-דין מח'וארזם מפני המונגולים ובכך נמנע מריב עמם.
הוא אף הצליח להחזיר לסולטנות שטחים שאבדו לה לטובת ממלכות הראג'פוטים ההינדיות בתקופת אראם שאה. לאחר מכן העביר את בירתו מלאהור לדלהי באופן רשמי ואף השיג את אשרור הח'ליפה העבאסי לשלטונו באזור, ועל כן נקרא "נאיב אלח'ליפה" (עוזר לח'ליף). אחר כך, קיים שורת מסעות צבא נגד ממלכות הראג'פוטים ההינדיות, במהלכן כבש את מבצר רנתמבור. הוא גם כבש והחזיק בבנגאל הרחוקה שבמזרח והעמיק את כיבושיו עד גבול טיבט ממש.
בתקופתו, הנהיג אלתותמש שינויים, בהם יישום מסודר של שיטת האקטאדירי להחכרת קרקעות לשרי הצבא (בדומה לפאודליזם), העברת השלטון לדלהי וקיום מפעלי בנייה בהיקף נרחב בתוכה, בהם השלמת המנהארט של קטב אל-דין ומאגר המים האוץ'-י שמסי הקרוי על שמו ששימש עד לתקופה המוגולית. לאחר מותו ב-1236 נקבר במאוזלאום שנבנה מכספי הקדש לצד מדרסה.
אלתותמש אף הצליח להעמיד שושלת אחריו, שנקראים לעיתים האלבארי על שם מוצאו. ארבעה מצאצאיו, בהם בתו, רצ'יה, שלטו אחריו ברצף למשך תקופות קצרות, כאשר אחד מפיל או יורש את משנהו. הקמת השושלת, העברת הבירה לדלהי והשגת הכרת הח'ליפה העבאסי בו - הם שהביאו לאלתותמש את המוניטין של המקים בפועל של סולטנות דלהי.