שמשי-אדד החמישי
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
שמשי-אדד החמישי היה מלך האימפריה האשורית החדשה בין השנים 824–811 לפנה"ס. הוא נקרא על שם אל הסערה אדד.
פסלו של שמשי-אדד החמישי במוזיאון הבריטי | |||||||||
לידה | המאה ה־9 לפנה״ס | ||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
פטירה | 810 לפנה״ס | ||||||||
מדינה | אשור | ||||||||
בן או בת זוג | שמורמת | ||||||||
| |||||||||
שמשי-אדד היה בנו ויורשו של המלך שלמנאסר השלישי, בעלה של המלכה שַמוּראמַת (Shammuramat), אביו של אדד-ניררי השלישי שמלך אחריו, וסבו של שלמנאסר הרביעי.
שנות שלטונו הראשונות היו רצופות במאבק עם אחיו על כס המלוכה של אשור. אחיו אשור-דנין-פאל הנהיג מרד שהחל כבר בשנת 826 לפנה"ס על הירושה. על פי כתובת של שמשי-אדד, אחיו הצליח להעביר לצידו 27 ערים חשובות כולל העיר נינוה. המרד נמשך עד שנת 820 לפנה"ס. המרד החליש את האימפריה האשורית והשפעתה נמשכה עד הרפורמות של תגלת פלאסר השלישי.
בשלב מאוחר יותר של תקופת מלכותו הוא יצא למסע מלחמה לדרום מסופוטמיה וכרת חושה עם המלך הבבלי מרדוך-זאקיר-שומי הראשון.
בשנת 814 לפנה"ס הוא ניצח בקרב של דור-פאפסוקאל כנגד המלך הבבלי מרדוך-באלסו-איקבי וכמה שבטים ארמיים שהתיישבו בבל.