שפות הודו-אריות
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
שפות הֹדוּ־אַרִיוֹת (हिन्द-आर्य भाषाएँ; גם "הענף ההודי") הן ענף-משנה של ענף השפות ההודו-איראניות במשפחת השפות ההודו-אירופיות, ומדוברות בעיקר בדרום אסיה. מספר דובריהן כיום מוערך בכ-900 מיליון איש.
בשנת 2005 נמנו 209 גוני שפות בענף, מהם המניין הגדול ביותר של דוברים כשפת אם הם דוברי השפות ההינדוסטניות - הינדי (השפה השנייה המדוברת ביותר בעולם) ואורדו, ביחד כ-540 מיליון; ולאחריהם בנגלית - כ-260 מיליון. דוברי פנג'אבי מונים כ-100 מיליון, מרטהי כ-90 מיליון, מחצית מזה דוברי גוג'ראטית ואחריהם נפאלית עם כ-40 מיליון. לאורייה 30 מיליון דוברים בקירוב, לסינדית 20 מיליון, סינהלית עם כ-16 מיליונים וסראיקית ואסאמית עם כ-14 מיליון דוברים כל אחת.
קבוצת-המשנה ההודו-ארית ניצבת תחת ענף הלשונות ההודו-איראניות לצד שתי קבוצות-המשנה האחרות של ענף זה: השפות האיראניות (המדוברות באיראן ובמרכז אסיה) והנוריסטניות (באפגניסטן).