For faster navigation, this Iframe is preloading the Wikiwand page for תאוריית גילוי האותות.

תאוריית גילוי האותות

תאוריות גילוי האותות משמשת פסיכולוגים במחקר על קבלת החלטות בתנאי אי-ודאות. כמו כן, כחלק מענף הפסיכופיזיקה, תאוריות גילוי האותות, היא גישה שיטתית לבעיית הטיית התגובה ( נבחן עשוי להגיב לאות מסוים מתוך החלטה כי הוא קיים ולא מתוך חישה).
התאוריה משמשת גם בנושאי קבלת החלטות אנושיות בתחומים אחרים בהם קיימת דילמה דומה וגם בקבלת החלטות על ידי מערכות תוכנה, למשל: תוכנות אנטי-ספאם.

המודל

כן לא גירוי/ אות
פגיעה החטאה מופעל
אזעקת שווא דחייה נכונה לא מופעל

פגיעה הוא מצב בו מופעל גירוי או מתרחש אירוע ומבצע המטלה מגיב.
החטאה הוא מצב בו מתרחש אירוע ומבצע המטלה אינו מגיב.
אזעקת שווא מתארת תגובה כאשר לא מתרחש אירוע.
דחייה נכונה היא מצב בו אין אירוע ואין תגובה.

היסטוריה

תיאורית גילוי האותות הוצגה בספרה המקיף של רוברטה וולשטטר על כישלון מערך ההתרעה בפרל הארבור. לטענת וולשטטר, הקושי שחוו מפעילי המכ"ם האמריקנים נבע מן הצורך להפריד בין הרעשים הרבים לבין האותות שיש להם משמעות ממשית.[1] בשל כך, החיילים שתפקידם היה להתריע על תקיפה לא זיהו זאת בזמן, גם כאשר המכ"ם הציג את הנתונים הדרושים. וולשטטר אימצה בכך טרמינולוגיה מעולם האלקטרו-פיזי של הפעלת המכ"ם, כאשר היא מחברת בין אותות ורעשים פיזיקליים לבין אותות ורעשים תפיסתיים.[2] מחקרים אלו היוו השראה לפיתוח מודל שייושם גם בהקשרים אחרים.

גישתה של וולשטטר, שהייתה פורצת דרך בחקר ההתרעה ופערי התפיסה האנושיים, זכתה ברבות השנים גם לביקורת לא מועטה. ביקורת מרכזית של שיטתה נמצאת בעבודתו של צבי לניר על הפתעת מלחמת יום הכיפורים. לטענתו, במקרים של הפתעה בסיסית הבעיה איננה בסינון הרעשים, אלא ביצירת מסגרת פרשנית כוללת רלוונטית, אשר בהיעדרה אין תוחלת לניסיון לברור את האותות מן הרעשים.[3]

גילוי האותות בפסיכופיזיקה

הגישה מדגישה את תהליך השיפוט של האדם בדבר הגירויים. הפסיכופיזיקה הקלאסית מדגישה רק את הסף המוחלט, בעוד תיאורית גילוי האותות ממשיגה שני תהליכים נפרדים:

תהליך חישה

משקף את רגישותו של הצופה לגירוי, ברמה הפיזית.

תהליך החלטה

תהליך מנטלי המתבצע לאחר תהליך החישה, מייצג את הטיית הצופה.

מדידה על פי התאוריה

על מנת לבדוק את הטיית התגובה לגירוי מסוים, נהוג לבצע ניסוי המתבצע כך:

  • גירוי חלש מוצג במחצית צעדי הניסוי.
  • הגירוי לא מוצג במחצית השנייה.
  • הצופה מגיב "כן" אם הוא חושב שזיהה גירוי, ו"לא" אם הוא לא חושב שזיהה אותו.

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Roberta Wohlstetter, Pearl Harbor: Warning and Decision, Stanford University Press, 1962
  2. ^ A Statistical Theory of Target Detection by Pulsed Radar
  3. ^ אתר המקהל, מחקר ההפתעה במאה ה-20 (ארכיון)


{{bottomLinkPreText}} {{bottomLinkText}}
תאוריית גילוי האותות
Listen to this article

This browser is not supported by Wikiwand :(
Wikiwand requires a browser with modern capabilities in order to provide you with the best reading experience.
Please download and use one of the following browsers:

This article was just edited, click to reload
This article has been deleted on Wikipedia (Why?)

Back to homepage

Please click Add in the dialog above
Please click Allow in the top-left corner,
then click Install Now in the dialog
Please click Open in the download dialog,
then click Install
Please click the "Downloads" icon in the Safari toolbar, open the first download in the list,
then click Install
{{::$root.activation.text}}

Install Wikiwand

Install on Chrome Install on Firefox
Don't forget to rate us

Tell your friends about Wikiwand!

Gmail Facebook Twitter Link

Enjoying Wikiwand?

Tell your friends and spread the love:
Share on Gmail Share on Facebook Share on Twitter Share on Buffer

Our magic isn't perfect

You can help our automatic cover photo selection by reporting an unsuitable photo.

This photo is visually disturbing This photo is not a good choice

Thank you for helping!


Your input will affect cover photo selection, along with input from other users.