תגליות פורטוגזיות
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
תגליות פורטוגזיות (באנגלית: Portuguese discoveries) מתייחס לשטחים והנתיבים הימיים הרבים שהתגלו על ידי הפורטוגזים כתוצאה מחקירתם הימית האינטנסיבית במאות ה-15 וה-16. מלחים פורטוגזים היו בחזית החיפושים האירופיים מעבר לים, גילו ומיפו את חופי אפריקה, קנדה, אסיה וברזיל, במה שכונה עידן התגליות. משלחות שיטתיות החלו בשנת 1419 לאורך חופי מערב אפריקה בחסותו של הנסיך אנריקה הספן, כאשר בארתולומיאו דיאש הגיע לכף התקווה הטובה ונכנס לאוקיינוס ההודי בשנת 1488. עשר שנים אחר כך, בשנת 1498, הוביל ואסקו דה גאמה את הצי הראשון סביב אפריקה להודו, ונוצר מסלול ימי קבוע מפורטוגל להודו. חקירות פורטוגזיות המשיכו לדרום-מזרח אסיה, משם הגיעו ליפן בשנת 1542, ארבעים וארבע שנים לאחר בואם לראשונה להודו.[1] בשנת 1500 הפך האציל הפורטוגלי פדרו קברל לאירופאי הראשון שגילה את ברזיל.[2]