תג (סמל)
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
תג (באנגלית: Badge), הוא מכשיר או אביזר, המכיל לרוב סמלים של ארגון, שמוצגים כדי לציין הישג כלשהו של שירות, הישג מיוחד, סמל לסמכות הניתנת על ידי שבועה (למשל, משטרה וכיבוי אש), סימן לתעסוקה חוקית, סטטוס, או כאמצעי זיהוי פשוט. התגים משמשים גם בפרסום ולמטרות מיתוג. תגי משטרה מתוארכים לתקופות ימי הביניים, כאשר האבירים לבשו סמלים המייצגים את נאמנותם.
תגים עשויים ממתכת, פלסטיק, עור, טקסטיל, גומי וכדומה, והם מחוברים בדרך כלל לביגוד (כולל כובעים), תיקים, הנעלה, כלי רכב, ציוד חשמלי לבית וכדומה. תגי טקסטיל או טלאים יכולים להיות ארוגים או רקומים. תגים ניתן לחבר על ידי הדבקה, גיהוץ, תפירה, סיכות או אפליקציה.
יש האוספים תגים: בבריטניה, למשל, קיימת קבוצה של אספני תגים משנת 1980.[1]
בצבא משתמשים בתגים לציון יחידות או זרועות שאליה משתייך העונד. בצבא מוענקים תגים/סמלים בסוף הכשרה צבאית, דרגה וכדומה. באופן דומה, ארגוני נוער כמו בתנועת הצופים משתמשים בתגים כדי להראות חברות בקבוצה, פרסים ודירוג.