תוכנית חומש (ברית המועצות)

תוכנית החומש (Первая пятилетка) הייתה תוכנית כלכלית שאושרה בתמיכת מנהיגה של ברית המועצות, יוסיף ויסריונוביץ' סטלין בשנת 1928. התוכנית כללה מספר רב של פרויקטים והייתה צריכה להסתיים תוך חמש שנים 1929-1934. מעשית, רוב התוכניות בוצעו עד לשנת 1932.

המונח "תוכנית החומש" מפנה לכאן. לערך העוסק ברכבת ישראל, ראו תוכנית החומש של רכבת ישראל.

תעמולה סובייטית משנת 1931, הכוללת התייחסות לתוכנית החומש הראשונה של ברית המועצות. שמטרתה הייתה להפוך את ברית המועצות למדינה מתועשת ומתקדמת מבחינה כלכלית תוך חמש שנים.

תוכנית החומש חוללה מהפכה בתחום הייצור התעשייתי הסובייטי, והגדילה אותו ב-400%^[1] בהשוואה לרמת הייצור בזמן שקדם להחלת התוכנית. מטרתה הכללית של התוכנית הייתה להתחיל בהחלת עקרונות הקומוניזם על ברית המועצות, והפיכתו למדיניות המעשית בה היא נוקטת. התוכנית הגשימה את מטרותיה, וברית המועצות הפכה למעצמה כלכלית וצבאית.

תוכנית החומש התבססה על הצבת מטרות אחת לחמש שנים. לכלל התוכניות היו חמש מטרות עיקריות:

1. תיעוש מהיר שיציב את ברית המועצות ברמה טכנולוגית שווה לשאר העולם.
2. קולקטיביזציה של החקלאות, כלומר ביטול תוכנית הנא"פ והלאמה של אמצעי הייצור בכפרים.
3. העלאת רמת ההשכלה של התושבים וביעור אנאלפביתיות.
4. הפיכתה של ברית המועצות למדינה מתועשת ואוטונומית.
5. חיזוק הצבא על מנת לחזק את המעצמה הסובייטית.

השפעותן של תוכניות החומש הראשונות על החקלאות הסובייטית

משטרו של סטלין כפה על האיכרים קולקטיביזציה של החקלאות. התוכנית נועדה להחליף את החקלאות המבוזרת בחוות קטנות, המשתמשות באמצעים פרימיטיביים, בחקלאות ריכוזית, המאורגנת בקולחוזים וסובחוזים, המשתמשת באמצעים מודרניים, בחוות גדולות, כך שניתן יהיה לייצר אוכל באופן יעיל יותר. בפועל גרמה התוכנית להרס מעמד איכרים שלם, ירידה דרסטית ברמת החיים של האוכלוסייה כולה והאוכלוסייה הכפרית במיוחד, עד כדי רעב המוני, ולהתנגדות אלימה לשלטון בקרב מעמד זה^{[דרוש מקור]}.

סטלין האשים את האיכרים העשירים, המכונים "קולאקים", בירידה בייצור המזון, וכינה אותם פרזיטים קפיטליסטיים שארגנו התנגדות לקולקטיביזציה. מעמד זה דוכא בשיטות אכזריות של הרג והגליה למחנות עבודה במזרח הרחוק כמו באזור קולימה הידוע לשימצה. אף שההגדרה המקורית של המילה "קולאק" התייחסה לבן מעמד האיכרים האמידים, נעשה בה שימוש תעמולתי כלפי כל מי שהתנגד לקולקטיביזציה או נחשד כמתנגד לה, ובהם איכרים רבים שהיו רחוקים מלהיות עשירים.

הקולקטיביזציה הכפויה גרמה לרעב המוני באזורים רבים והביאה למותם של מיליונים רבים^[2] בשנים 1932 ו-1933, במיוחד באגן הוולגה התחתון באוקראינה (הולודומור). דובר אף על קניבליזם כתוצאה מן הרעב^[3].

הערות שוליים

1. Lynn Hunt et al., The Making of the West, Peoples and Cultures: A Concise History (Since 1340), 3rd ed., vol. 2 (Boston: Bedford/St. Martins, 2010), 831–832.
2. קציעה טביביאן, מסע אל העבר:המאה העשרים, בזכות החירות,1999
3. כתבה באתר ה-bbc