תוכנית לונה
ויקיפדיה האנציקלופדיה החופשית
תוכנית לונה (ברוסית: Луна - ירח, מכונה גם לוניק) היא תוכנית חלל סובייטית ורוסית לחקר הירח, חלק מתוכנית החלל הסובייטית, שהוצאה לפועל בין 1959 ל־1976 ותוכנית החלל הרוסית (שיגורים שמתוכננים לצאת לפועל ב־2021 במסגרת תוכנית חקר הירח הרוסית).

15 ממשימות התוכנית הושלמו בהצלחה ופרצו דרך בתחום חקר החלל בכלל וחקר הירח בפרט. הגשושיות ששוגרו היו או מקפות או נחתות, והן ביצעו ניסויים לבדיקת ההרכב הכימי של הירח, שדה הכבידה שלו, וטמפרטורה וקרינה על פניו. 24 משימות נקראו רשמית בשם "לונה" ולאחריו מספר סידורי, על אף שמשימות נוספות שוגרו. המשימות ששיגורם נכשל לא פורסמו בציבור באותו זמן, ולא הוקצה להם מספר בתוכנית. משימות שכשלו בעודם במסלול סביב כדור הארץ קיבלו לרוב את השם "קוסמוס" ולאחריו מספר.[1] עלותה המוערכת של תוכנית לונה עומדת כיום על 4.5 מיליארד דולר.
הגשושיות תוכננו ונבנו בתאגיד הטילים והחלל אנרגיה בראשותם של סרגיי קורוליוב, וסילי מישין וולנטין גלושקו. החל מגשושית "לונה 7" התכנון עבר למשרד תכנון שבראשו עמד גאורגי בבקין.
בשנת 2019 מתוכנן שיגור הגשושית לונה 25 ובכך תושק התוכנית מחדש. קדמה לה סדרת הניסויים לונה 2015, שדימתה טיסה מאוישת לירח ובדקה השפעות פיזיולוגיות ופסיכולוגיות על גוף האדם במקרה של טיסה ושהייה ממושכת על הירח.
Oops something went wrong: