תוכנית שבע הנקודות
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
תוכנית שבע הנקודות (או תוכנית סניורה) הייתה מתווה להפסקת אש מיידית שהציג ראש ממשלת לבנון פואד סניורה ב-26 ביולי 2006 בעיצומה של מלחמת לבנון השנייה בוועידה בינלאומית שהתכנסה ברומא על מנת להביא לסיום הלחימה. התוכנית נדחתה על ידי ישראל ומדינות נוספות, אך תוכנה היוותה את הבסיס להחלטה 1701 של מועצת הביטחון של האו"ם שהתקבלה ב-12 באוגוסט באו"ם.
תחילה התנגד ארגון חזבאללה, בגיבויה של סוריה, לתוכנית ובמיוחד לסעיף הקורא לפירוק הארגון מנשקו בדרום לבנון, אולם בעקבות לחץ שהפעילו שרי החוץ הערביים בכינוס של הליגה הערבית בביירות ב-7 באוגוסט, הוכרז כי התוכנית נתמכת על ידי חזבאללה, ובתמורה יגבירו מדינות ערב את הלחץ באו"ם על מנת לשנות את נוסח ההצעה האמריקנית להפסקת-אש[1].
התוכנית קיבלה גם את תמיכתה של האיחוד האירופי, וצרפת הציגה טיוטה להפסק-אש המבוססת על התוכנית. בישראל סירבו לקבל את התוכנית ובמיוחד לסעיף הנוגע לאזור חוות שבעא. כמו כן דרשו ערבויות למימוש החלטה על הצבת כוח בינלאומי בטרם תיסוג משטחי דרום לבנון.
ב-12 באוגוסט קיבלה מועצת הביטחון של האו"ם את החלטה 1701 שלה המבוססת על תוכניתו של סניורה לאחר שלדרישת ארצות הברית הוכנסו בו שינויים.