תיירות בישראל
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
תיירות בישראל היא ענף כלכלי המבוסס על מכלול האתרים התיירותיים ושירותי תיירות בישראל: נסיעה, שהייה וביקור של אנשים מחוץ לסביבתם הרגילה, לתקופה קצרה בדרך כלל לחופשה, נופש, בידור או עסקים. תעשיית התיירות בישראל מורכבת משני ענפים שונים המשתלבים זה בזה: תיירות הפנים הנותנת שירותים לאזרחי המדינה ותיירות החוץ הנותנת שירותים למבקרים בישראל ממדינות אחרות וכוללת תיירות מרפא ועלייה לרגל.
ערי התיירות המובילות בישראל הן ירושלים, תל אביב, אילת וטבריה, והאתרים המובילים מחוץ לערים הם ים המלח ומצדה לצד מגוון אתרים היסטוריים וטבעיים אחרים אשר כולם בקרבה גבוהה יחסית, זה לזה. במשך השנים, הושפעה התיירות בצורה משמעותית מהתדמית של ישראל בעולם, בין השאר בהשפעת המצב הגאו-פוליטי-ביטחוני בישראל כמו גם מגורמים אחרים.
בשנת 2018 מספר התיירים חצה את רף ה-4 מיליון ועמד על כ-4.1 מיליון - עם עלייה של 14 אחוז מהשנה הקודמת.[1] שנת 2019 המשיכה בשבירת השיאים בתיירות הנכנסת עם כניסה של 4.55 מיליון תיירים, עלייה של כ-11% אחוז לעומת השנה שעברה.[2][3]
המשרד הממשלתי האחראי על פיתוח ושיווק התיירות למדינת ישראל הוא משרד התיירות.
נכון ל-2022 ישראל ממוקמת במקום ה-18, כך עולה מסקר הבוחן את היעדים התיירותיים הטובים בעולם, של מגזין התיירות הנחשב קונדה נסט טרוולר (Condé Nast Traveler)[4][5].
לצד התרומה הכלכלית של מגזר התיירות, תיירנים בישראל רואים בתיירות החוץ לישראל גם מטרה פוליטית. שכן לטענתם, המבקרים המגיעים לישראל משפרים את דעתם על ישראל לטובה, לאחר שהם נחשפים לחיים בישראל, השונים מהתמונות השליליות שמראים כלי התקשורת בעולם[6][7].