תָּמַהְנוּ מֵרָעוֹת הוא פיוט שנאמר בקהילות רבות כחלק מאמירת הסליחות, בדרך כלל, בנעימת תחנון ושברון לב. יהודי ספרד נוהגים לומר פיוט זה בסליחות בחודש אלול ובעשרת ימי תשובה. הפיוט חובר על ידי מחבר לא ידוע. הפיוט התחבר כנראה במאות הראשונות שלאחר חורבן הבית.
עובדות מהירות
תָּמַהְנוּ מֵרָעוֹת; תָּשַׁשׁ כֹּחֵנוּ מִצָּרוֹת
שַׁחְנוּ עַד לִמְאֹד[1]; שָׁפַלְנוּ עַד עָפָר
רַחוּם כַּךְ הִיא מִדָּתֵנוּ; קְשֵׁי עֹרֶף וּמַמְרִים אֲנַחְנוּ[2]
צָעַקְנוּ בְּפִינוּ חָטָאנוּ; פְּתַלְתֹּל וְעִקֵּשׁ לִבֵּנוּ[3]
עֶלְיוֹן רַחֲמֶיךָ מֵעוֹלָם[4]; סְלִיחָה עִמְּךָ הִיא[5]
נִחָם עַל הָרָעָה[6]; מַטֵּה כְלַפֵּי חֶסֶד
לֹא תִתְעַלָּם בְּעִתּוֹת כָּאֵל; כִּי בְצָרָה גְדוֹלָה אֲנַחְנוּ
יִוָּדַע לְעֵינֵי הַכֹּל; טוּבְךָ וְחַסְדְּךָ עִמָּנוּ
חֲתֹם פֶּה שָׂטָן וְאַל יַשְׂטִין עָלֵינוּ; זְעֹם בּוֹ וְיִדּוֹם
וְיַעֲמֹד מֵלִיץ טוֹב לְצַדְּקֵנוּ; הוּא יַגִּיד יָשְׁרֵנוּ
דְּרָכֶיךָ רַחוּם וְחַנּוּן; גִּלִּיתָ לְנֶאֱמַן בַּיִת[7]
בְּבַקְשׁוֹ אָז מִלְּפָנֶיךָ[8]; אֱמוּנָתְךָ הוֹדַעְתָּ לּוֹ |
|
|
סגירה
פיוט זה הוא השני מתוך שלושה פיוטים קדומים (אנשי אמונה אבדו, תמהנו מרעות, אל תעש עמנו כלה), שלפני כל אחד מהם נאמרות י"ג מידות (אל מלך יושב על כיסא רחמים...).