תקופת דגירה
פרק הזמן שבין הידבקות בגורם זיהום להופעת סימניה של מחלה / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
תקופת דגירה (באנגלית: Incubation period) היא הזמן שחלף בין חשיפה לאורגניזם פתוגני, כימיקל או קרינה, ובין הופעת תסמינים. במחלה זיהומית טיפוסית, תקופת הדגירה מציינת את הזמן הנדרש לאורגניזם הפתוגני להתרבות עד הסף בו מופיעים תסמינים במארח.
ערך ללא מקורות | |
לעיתים נעשית הבחנה בין תקופת הדגירה (בין ההדבקה להופעת תסמינים) לבין התקופה החבויה (או לטנטית, בין ההדבקה ליכולת להדביק אחרים). היחס בין התקופות השונות משתנה ותלוי במחלה: לדוגמה, אדם עלול להיות נשא של מחלות ולהדביק אחרים, מבלי להציג סימפטומים. כמו כן, כתלות במחלה, אדם עשוי להיות מדבק או לא מדבק בתקופת הדגירה.
בתקופת הדגירה הזיהום נחשב תת-קליני. בזיהומים נגיפיים, הנגיף משתכפל בתקופת הדגירה, להבדיל מתקופת חביון נגיפי, בו הנגיף רדום ואינו משתכפל. דוגמה לכך הנה הדבקות ב-HIV: בשלבים ראשוניים, הנגיף יכול שלא לעורר תסמינים של מחלת האיידס, אף על פי שהנגיף משתכפל במהירות במערכת הלימפה ומגיע לעומס ויראלי גדול, ואף עלול להדביק אחרים.