תקופת מגדל דוד
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
תקופת מגדל דוד הוא כינוי המתאר את האמנות הישראלית במהלך שנות העשרים של המאה ה-20. הכינוי נטבע בעקבות תערוכות מגדל דוד, שנערכו במבנה מגדל דוד באותה תקופה. במקום סגנון אמנותי אחיד, ניתן למצוא בתקופה זו יצירות אמנות בסגנונות מנוגדים, המשקפות את תפיסת העולם של האמנים ביחס למציאות החברתית, הפוליטית והאמנותית בארץ ישראל ומחוץ לה. לצד האמנות שנוצרה ב"בצלאל, בית מדרש לאמנות ולמלאכות-אמנות", והתאפיינה במוטיבים דקורטיביים ובהשפעת האר נובו, יצרו האמנים הארץ-ישראלים הצעירים יצירות אמנות המשקפות מגוון של השפעות המודרניזם.