תקשורת טווח אפס
תקן המכיל קבוצה של פרוטוקולי תקשורת לקשר רדיו, המשמשים בעיקר טלפונים חכמים בעת שאלו נמצאים בטווח נגיעה / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
תקשורת טווח אפס (מאנגלית: Near Field Communication, ובראשי תיבות NFC) הוא תקן המכיל קבוצה של פרוטוקולי תקשורת לקשר רדיו, המשמשים בעיקר טלפונים חכמים וכרטיסי אשראי בעת שאלו נמצאים בטווח נגיעה (או סנטימטרים ספורים). כיום התקן משמש לביצוע תשלומים, העברת נתונים (כגון קבצים, אנשי קשר, ותיאום הגדרות טכניות) בין מכשירים קרובים.
אין לבלבל או לקשור בין NFC לבין טכנולוגיית Wi-Fi השונה ממנה לחלוטין ומשמשת להעברת נתונים אלחוטית. הבלבול הנפוץ נובע מהדמיון בין הצלמית המסמלת כרטיסי חיוב עם תקן EMV ללא מגע, לבין הצלמית המייצגת שימוש ב-Wi-Fi[1].