תרבות הוהוקם
תרבות פרהיסטורית בדרום-מערב ארצות הברית. / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
תרבות הוהוקם (באנגלית: Hohokam culture) הייתה תרבות חומרית פרה-קולומביאנית שמרכזה היה במדינת אריזונה של ימינו בתקופה שבין 1,750–500 שנים לפני זמננו (מבערך שנת 200 לספירה ועד בערך שנת 1450). הוהוקם הייתה אחת מארבע התרבויות הראשיות בדרום-מערב ארצות הברית של ימינו. בני ההוהוקם הקימו מרכזי מסחר חשובים כדוגמת המרכז בסנייקטאון (Snaketown) ונחשבים הבנאים של מערכת תעלות ההשקיה המקורית סביב פיניקס, שהחלוצים המורמונים בנו מחדש כשהם יישבו את אזור להי (Lehi, כיום פרוור של מסה) בשלהי המאה ה-19.
את ההבחנה בין תרבות הוהוקם לתרבויות אחרות באזור ביצע הארכאולוג הרולד גלדווין (Harold Sterling Gladwin; 1983-1883) בשנות ה-30 של המאה ה-20, שכינה את התרבות במונח שכבר היה קיים בשפת אודהאם, "הוהו-קם" (huhu-kam) שפירושו "הכל נוצל",[1] או "אלו שנעלמו",[2] על מנת לסווג את השרידים הארכאולוגיים אותם חפר בעמק חילה התחתון. משמעות המונח הורחבה והוא המונח בו משתמשים ארכאולוגים לזהות את הקבוצה של התושבים הקדומים שחיו מחקלאות במדבריות הדרומיים של אריזונה.[3]
על פי המסורת המקומית שעברה בעל פה, ייתכן שהוהוקם היו האבות הקדמונים של שבטי האינדיאנים, הפימה והטוהונו אודהאם בדרום אריזונה. מחקר אקדמי שהתמקד בסובאיפורי (Sobaipuri), אבות קדמונים של הפימה המודרניים, מצא שהקבוצות של בני הפימה היו נוכחות באזור בשלהי תקופת הוהוקם.