תרבות הנגד
תת-תרבות שערכיה שונים מהזרם המרכזי בחברה / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
תרבות הנגד היא מונח בסוציולוגיה המתאר תת-תרבות שערכיה ונורמות ההתנהגות שלה שונה מהותית מאלה של הזרם המרכזי של החברה.[1] תרבות נגד מבטאת את האתוס והשאיפות של אוכלוסייה מסוימת בעידן מוגדר היטב. כאשר הכוחות המתנגדים מגיעים למסה קריטית, תרבויות נגד יכולות לגרום לשינויים תרבותיים דרמטיים. דוגמאות בולטות לתרבויות הנגדיות באירופה ובצפון אמריקה כוללות את התנועה הרומנטית (1790-1840), הבוהמה (1850-1910), ותרבות הנגד המקוטעת יותר של דור הביט (1944-1964), ובעקבותיה תרבות הנגד הגלובלית של שנות השישים (1964-1974), אשר מזוהה בדרך כלל עם תת-התרבות של ילדי הפרחים.[2] ותת-התרבות הפאנק המגוונת של שנות השבעים והשמונים. טביעת התחדיש מיוחסת לסופר וסוציולוג תאודור רוזאק בשנת 1969.[3]