תרגומי התנ"ך
תרגומי המקרא, לכל שפה ובכל דת, ומהדורות של המקרא בעברית חדשה / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
תרגומי התנ"ך הם מפעל תרגום התנ"ך מעברית לשפות אחרות. מרבית התרגומים נעשו על ידי נוצרים כחלק מתרגום כתבי הקודש הנוצריים, ונכון לאוקטובר 2019 תורגמו התנ"ך והברית החדשה ל־698 שפות[1]. בשפות אחדות תרגום כתבי הקודש הנוצריים היה היצירה הכתובה הראשונה באותה שפה, ולכן היה צורך לעיתים להמציא שיטת כתיבה או אפילו להמציא אלפבית לשם כך[2]. לצדם קיימים תרגומים יהודיים קדומים ומאוחרים, הכוללים חלקים שונים מהתנ"ך.
התרגומים הראשונים לתנ"ך נוצרו על ידי יהודים בראשית האלף הראשון לספירה. בתקופה זאת פסקו בהדרגה מרבית היהודים להשתמש בשפה העברית, ובמיוחד בעברית מקראית. תנ"ך מתורגם הפך לצורך בסיסי לצורך קריאת התורה וההפטרות בבתי הכנסת, שבוצעו על ידי שני אנשים – אחד שהקריא את הפסוק בשפת המקור, ומתורגמן שחזר אחר דבריו בלשון המדוברת. הפער בין הכתוב לתנ"ך לבין עולמו של הציבור היה גדול יותר מאשר פער של שפה בלבד, כאשר במאות השנים שחלפו בתווך התפתחה גם ההלכה, התעשר העולם התאולוגי, ומציאות ההיסטוריה השתנתה ודרשה פרשנות וזווית עדכנית עבור חלק מהתוכן. לכן מקומו של התרגום בתרבות היה גדול יותר מעבר להבנת המילים בפועל[3].
בתרגום שפות אין אפשרות ריאלית לבצע תרגום מדויק לחלוטין, מאחר שבכל שפה ישנן כמה אפשרויות תרגום למרבית המילים, ולכל מילה קונוטציה שונה, וגם שונה במידה מסוימת מהקונוטציה המדויקת של המילה המקורית בשפת המקור (למשל, אפשר לתרגם לאנגלית את המילה "שמיים" ל־Sky ול־Heaven. שתי אפשרויות מתאימות שלכל אחת משמעות שונה זאת מזאת, וגם שונה במעט מהקונוטציה המלאה של המילה "שמיים"). מסיבה זאת, לצד הניסיון לגשר על ההבדל התרבותי, כל תרגום הוא למעשה גם פרשנות. במקרים רבים נקטו המתרגמים בגישה של "תרגום מרחיב", בה התרגום מוסיף פרטים ופרשנויות מעבר לטקסט המקורי, משנה את התוכן, ומתאר את המתרחש באופן שמתאים יותר לתפיסות התרבותיות המקובלות לתקופה ולאזור. בתרגומים הנפוצים שינויים אלה נמצאים – במידה מסוימת של שינוי – בעשרות אחוזים מבין הפסוקים. הציבור הרחב בתקופות אלה הכיר את התנ"ך מהתרגומים בלבד, ולכן באזורים שונים הכירו בפועל גרסאות שונות של אותם הטקסטים, בהתאם לאמונה ההלכתית המקומית[3].
בחקר נוסח המקרא משמשים התרגומים העתיקים כמקור ידע חשוב על אודות התפתחות נוסח המקרא בעת העתיקה.