ADS-B
מערכת למעקב אחר מיקום מטוסים / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
ADS-B (באנגלית: Automatic dependent surveillance—broadcast. בתרגום חופשי: שידור אוטומטי עצמי לעקיבה) מערכת מעקב אחרי מטוסים, על בסיס שידור עצמי שלהם ונועדה לאפשר מעקב ללא תלות בכיסוי מכ"ם.
המערכת מבוססת על כך שהמטוסים יודעים את מיקומם העצמי במרחב באמצעות מערכת ניווט אינרציאלית או מערכת ניווט לווינית ומשדרים את מיקומם העצמי, כמו גם נתונים נוספים, באופן תדיר, מה שמאפשר את המעקב אחריהם[1].
את השידורים יכולות לקלוט תחנות קרקעיות ובהתאם, מערכת ADS-B קרקעית יכולה להחליף את המכ"ם המשני של שדות תעופה או מכ"מים של יחידות בקרה אזרחיות. מטוסים שהותקנה בהם יכולת ADS-B-IN יכולים גם הם לקלוט את שידורי המערכת.
ADS-B היא מרכיב מרכזי בתוכניות לקידום התעופה האזרחית, הן בארצות הברית (Next Gen), הן באירופה (SESAR), הן באוסטרליה והן בהודו. בנוסף, ADSB מהווה מרכיב גם בתוכניות של הארגון הבינלאומי לתעופה אזרחית, ה־ICAO.
מפברואר 2019 באוסטרליה, טיסה בכללי IFR מחייבת ADS-B. החל מינואר 2020 - חלק גדול מכלי הטיס בארצות הברית יהיו חייבים להתקין מכשירי ADS-B-OUT (שידור נתונים)[2]. גם באירופה ובקנדה, המערכת נפרשת והחובה הרגולטורית להתקנתה נכנסת לתוקף.