APL
שפת תכנות / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
APL (מבוטא: "אֵיי־פִּי־אֶל", נקראת על ראשי התיבות משם הספר שהציג אותה: "A Programming Language"[1], בעברית: שפת תכנות) היא שפת תכנות, שפותחה בשנות ה־60 של המאה ה־20 על ידי קֶנֵת' יוג'ין אַייבֶרְסוֹן.
עובדות מהירות פרדיגמות, תאריך השקה ...
פרדיגמות | תכנות מערכים, תכנות פונקציונלי, תכנות מובנה, תכנות מודולרי |
---|---|
תאריך השקה | 1966 |
מתכנן | קֶנֵת' יוג'ין אייבֶרסון |
מפתח | לורֶנְס ("לַארי") מוזֶר בְּרִיד, ריצ'רד ("דיק") הנרי לַאתְ'װֶל, רוֹגֶ'ר ד' מוּר |
טיפוסיות | דינמית |
מימושים | APL\360, APL\1130, APL*Plus, Sharp APL, APL2, Dyalog APL, NARS2000, APLX, GNU APL |
הושפעה על ידי | הסימון והתחביר המתמטי המסורתי |
השפיעה על | A ו־A+, FP, J, K, LYaPAS, MATLAB, Nial, PPL, S, Speakeasy, Speakeasy, Wolfram Language |
רישיון | מגוון |
סיומת | apl .dyalog. |
סגירה
מבנה הנתונים הבסיסי של APL הוא מערך מרובה ממדים. השפה נכתבת בעזרת סימנים מיוחדים המאפשרים ייצוג כל הפונקציות והאופרטורים הקיימים בה בתווים בודדים, וכתוצאה מכך היא תמציתית מאוד ביחס לשפות אחרות.
ל־APL הייתה השפעה חשובה על התפתחות פרדיגמת התכנות הפונקציונלי[2], גיליונות אלקטרוניים, והמתמטיקה החישובית[3]. כמו כן הייתה לה השפעה על שפות תכנות אחרות[4][5]. על פיתוח APL הוענק לאייברסון פרס טיורינג בשנת 1979.