ISO 639-3
תקן בינלאומי לקודי שפה / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
תקן ISO 639-3:2007, "קודים לייצוג שמות של שפות – חלק 3: קוד אלפא-3 לכיסוי מקיף של שפות" (במקור: Codes for the representation of names of languages – Part 3: Alpha-3 code for comprehensive coverage of languages), הוא תקן בינלאומי לקודי שפה בסדרת ISO 639. תקן 3–639 מגדיר קודים בני שלוש אותיות לזיהוי שפות. התקן פורסם על ידי ארגון התקינה הבינלאומי (ISO) ב-1 בפברואר 2007.[1]
תקן ISO 639-3 מתווסף על הקודים בתקן "ISO 639-2 אלפא-3" במטרה לכסות את כל השפות הטבעיות המוכרות. הכיסוי המורחב הזה התבסס בעיקר על קודי השפה המשמשים במאגר אתנולוג (כרכים 10–14) שפורסם על ידי הארגון הבלשני הנוצרי SIL International, המשמש כיום כרשות הרישום לתקן ISO 639-3.[2] התקן מספק מִסְפּוּר מלא ככל האפשר של השפות, כולל שפות חיות וכאלה שנכחדו, שפות עתיקות ומתוכננות, שפות נפוצות ושפות מיעוט, שפות כתובות ושפות דבורות חסרות כתב.[1] עם זאת, התקן אינו כולל שפות משוחזרות כגון פרוטו-הודו-אירופית.[3]
הקודים בתקן 3–639 מיועדים לשימוש כקודי מטא-דאטה במגוון רחב של יישומים. הוא בשימוש נרחב במערכות מחשב ומידע, כמו האינטרנט, שדורשות תמיכה בשפות רבות. בארכיונים ובאחסוני מידע אחרים התקן משמש לקִטְלוּג מערכות, ומסייע לציין עבור כל משאב במערכת – באיזו שפה הוא או באיזו שפה הוא עוסק. הקודים משמשים לעיתים קרובות גם בכתיבת מחקרים בלשניים, למשל, כדי להבהיר שמות שפה רב-משמעיים או שאינם ייחודיים לשפה מסוימת.