Lex specialis

ויקיפדיה האנציקלופדיה החופשית

Lex specialis (דין מיוחד דוחה דין כללי) היא דוקטרינה משפטית הנוגעת לפרשנות חוקים, החלה הן בדין הבינלאומי והן בדין המקומי. הדוקטרינה קובעת שאם יש שני חוקים הנוגעים לאותו מצב משפטי, כשאחד הוא חוק כללי, ואחד הוא חוק ספציפי יותר, החוק הספציפי גובר על החוק הכללי.[1] המצב מתעורר בדרך כלל בהתנגשות בין חוק מוקדם יותר, העוסק במקרה ספציפי, כשלאחר מכן נחקק חוק כללי יותר, הסותר את החוק הספציפי. הדוקטרינה חלה גם במקרה שבו נחקק חוק הכולל גם הוראות כלליות וגם הוראות ספציפיות: הסעיף הספציפי יגבר על ההוראות הכלליות של אותו החוק.

שמה של הדוקטרינה מגיע מהאמירה המשפטית הלטינית: Lex specialis derogat legi generali.