Real-time Transport Protocol
פרוטוקול תקשורת / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
Real-time Transport Protocol (בראשי תיבות: RTP) הוא פרוטוקול תקשורת להעברת אותות קול ווידאו בזמן אמת ברשתות תקשורת. פרוטוקול זה מאפשר יישומים אינטרנטיים כגון טלפון מבוסס אינטרנט וועידת וידאו; מדובר באחד הפרוטוקולים המקובלים והנפוצים לצרכים אלו.
הפרוטוקול שייך לשכבת היישום של מודל ה-OSI; ברמת שכבת התעבורה, הפרוטוקול פועל לרוב מעל UDP. הפרוטוקול פועל יחד עם פרוטוקול RTCP (RTP Control Protocol), המשמש לבקרה בסיסית על התוכן המועבר ב-RTP, ומרכז נתונים סטטיסטיים כמו גם נתוני איכות שירות (QoS). לפרוטוקול קיימת גם גרסה מוצפנת, SRTP; לעיתים נעשה שימוש בפרוטוקול ZRTP לצורך אותנטיקציה והצפנה.
בפרוטוקולי Voice over IP, ישנו שימוש ב-RTP לצורך העברת השמע בשיחות; העברת השמע בעזרת RTP מתאפשרת לאחר קבלת מידע בסיסי אודות הצדדים המשתתפים בשיחה, המועבר מעלי פרוטוקולי איתותים שונים, כדוגמת SIP ,H.323 ,MGCP MEGACO.
הפרוטוקול פותח על ידי IETF בשנת 1996, במסגרת קבוצה שעבדה על קביעת סטנדרטים להעברת תוכני מולטימדיה ברשתות תקשורת. התקן פורסם תחילה כ-RFC 1889, ולאחר מכן בגרסה נוספת ב-RFC 3550.