Sex at Dawn
ספר מ-2010 אשר מבקר את מה שמכונה על ידי כותביו "המודל הסטנדרטי של פסיכולוגיה אבולוציונית" / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
Sex at Dawn: The Prehistoric Origins of Modern Sexuality (בעברית: "סקס עם שחר: מקורותיה הפרהיסטוריים של המיניות האנושית") הוא ספר משנת 2010, אשר מבקר את מה שמכונה על ידי כותביו "המודל הסטנדרטי של פסיכולוגיה אבולוציונית". על-פי המודל מושא הביקורת, משפחות ציידים-לקטים בעידן טרום המהפכה החקלאית התאפיינו בתאים משפחתיים מונוגמיים. זאת, חרף קיומה של "שיתופיות קיצונית"/"שוויוניות תהומית" (Fierce Egalitarianism) ברכוש בחברות ציידים-לקטים. עוד גורס המודל הסטנדרטי כי התנהגות המין האנושי למעשה מעוצבת אבולוציונית כך שכל פרט מבקש למקסם את סיכוייו כאינדיבידואל להעביר את הגנים שלו, ומבקשים לגזור מכך מסקנות לגבי הפרופוזיציות האנושיות ביחס למין. כך למשל, על-פי המודל הסטנדרטי, האישה תחפש בגבר סממנים לעושר ויכולת לספק את צורכי ילדיה החומריים והגנה, ואילו הגבר יחפש סממנים של בריאות וצעירות. בנוסף, האישה תהיה ערה לחוסר נאמנות רגשית אך אדישה יחסית לחוסר נאמנות מינית, בעוד הגבר יהיה רגיש לסממנים של חוסר נאמנות מינית.
מידע כללי | |
---|---|
מאת | קריסטופר ריאן |
שפת המקור | אנגלית |
נושא | מיניות, אנתרופולוגיה, אנושיות |
הוצאה | |
הוצאה | הרפר קולינס |
תאריך הוצאה | 29 ביוני 2010 |
כותבי הספר, ד"ר קריסטופר ריאן (אנ') וקסילדה ג'תה, מבססים בספר את טענתם לפיה אותה "שוויוניות תהומית" חלה אף לגבי מין, ומערכת יחסים מינית שכללה מספר רב של פרטים הייתה הנורמה בחברות ציידים-לקטים, ואף שימשה מרכיב מרכזי בשמירה על ההרמוניה החברתית בחברות אלה (מה שמכונה בפי הכותבים, Socio-Erotic Exchange [חליפין חברתי-מיני]). הסופרים מסיקים עוד כי מה שנראה כאישושים של המודל הסטנדרטי בקרב אוכלוסיות בנות-ימינו הוא תוצר של השינויים התרבותיים הרדיקליים שעבר המין האנושי עם המהפכה החקלאית, שכללו חיים באוכלוסייה צפופה יותר ומרכזיות של מושג הרכוש הפרטי.
הסופרים מסבירים, במה שאינו שנוי במחלוקת בספרות, כי עם המהפכה החקלאית הייתה ירידה ברמת החיים, ירד מעמדן החברתי של נשים ועלתה קרנו של הקניין הפרטי, שנשים הפכו חלק ממנו. הכותבים מוסיפים על המקובל בספרות ומבקשים להסיק כי בטרם המהפכה הזו, מין היה מתירני באופן יחסי, הגם שלא היה אקראי, ומילא פונקציה חברתית משמעותית בחיזוק הקשר בין בני הקבוצה האנושית. הכותבים לא שוללים בספר קשר בין מין לחיבה ואת קיומה של אהבה באותה התקופה, אך מבקשים לטעון כי מקומם של יחסי המין נטה להיות שונה מהותית מהמקובל כיום. כך, למשל, מבקשים הכותבים להסביר כי קנאות ביחס למין שמקורה בתפיסה רכושנית כלפי פרטנר ליחסי מין לא הייתה קיימת בקבוצות אלה, והנורמות החברתיות היו כאלו שאינטראקציות מיניות תדירות סייעו בשמירה על שיווי המשקל וההדדיות הנדרשים בהן.
עיקר חשיבות הספר הוא בהשלכות מסקנותיו על הבנת הנטיות הטבעיות של ההתנהגות האנושית. היות שהמהפכה החקלאית אירעה לפני זמן קצר במונחים אבולוציוניים, הרי שהתנהגות הפרטים במצב הטרום חקלאי שופכת אור על הנטיות ההתנהגותיות הטבועות במין האנושי נכון להיום, ומאפשרת להבחין אותן מהתנהגויות שהן תוצר של אדפטציה חברתית.
הספר זכה לעיסוק רב, וגרר תגובות מצדדות ומבקרות כאחד. מספר חוקרים מדיסיפלינות אקדמיות קשורות (כגון אנתרופולוגיה, פסיכולוגיה אבולוציונית, פרימטולוגיה, ביולוגיה וסקסולוגיה) הגיבו לספר. רבים היו ביקורתיים כלפי המתודולוגיה והמסקנות, ומנגד חלקם פיארו את הספר. בקרב התקשורת האמריקנית, הביקורות היו ברובן חיוביות.