אוניברסיטת תל אביב
אוניברסיטה בתל אביב מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אוניברסיטת תל אביב היא אוניברסיטת המחקר הציבורית הגדולה ביותר בישראל. מדי שנה לומדים בה כ-30,000 סטודנטים וסטודנטיות בכל מסגרות הלימוד והתארים. בשנת 2023 דורגה במקום הראשון בישראל בדירוגים בין-לאומיים שונים, בהם דירוג טיימס, דירוג טאיוואן ודירוג QS, והיא בין האוניברסיטאות הטובות בעולם.[3][4] בתחום הצמחת בוגרים יזמים, מדורגת אוניברסיטת תל אביב במקום ה-7 בעולם לפי מדד פיצ'בוק.[5] הקמפוס שוכן בצפון מערב תל אביב-יפו, ממזרח לשכונת רמת אביב וממערב לנתיבי איילון.
 | |||
 | |||
| הכניסה הראשית אל אוניברסיטת תל אביב בכיכר אנטין, לצידו של בניין מרכז הסטודנטים | |||
| אוניברסיטה | |||
|---|---|---|---|
| תקופת הפעילות |
1956–הווה (כ־68 שנים)  | ||
| קמפוס | רמת אביב, תל אביב-יפו | ||
| בעלי תפקידים | |||
| נשיא | פרופ' אריאל פורת | ||
| סגן נשיא |
פרופ' מלאת שמיר (בין-לאומיות) פרופ' דן פאר (מחקר ופיתוח) פרופ' נטע זיו (הוגנות, גיוון וקהילה) עמוס אלעד (קשרי חוץ ופיתוח משאבים) | ||
| רקטור | פרופ' מרק שטייף | ||
| מנכ"ל | גד פרנק | ||
| צוות | 1,847 | ||
| סגל אקדמי בכיר | 1,032 | ||
| סטודנטים | |||
| כלל הסטודנטים | 26,570[1] | ||
| סטודנטים לתואר ראשון | 15,285[1] | ||
| סטודנטים לתואר שני | 8,955[1] | ||
| סטודנטים לתואר שלישי | 2,143[1] | ||
| סטודנטים מתוקצבים | 23,920[2] | ||
| מיקום | |||
| מיקום |
 תל אביב-יפו, ישראל | ||
| מדינה |
 ישראל | ||
| קואורדינטות | 32°06′45″N 34°48′18″E | ||
| www.tau.ac.il | |||
|
(למפת גוש דן רגילה)   אוניברסיטת תל אביב
 | |||
  | |||
.jpg)
ההכרזה על הקמת אוניברסיטת תל אביב הייתה ב-6 ביוני 1956, אך למעשה הקמתה נעשתה בשלבים ונמשכה כעשר שנים, אגב איחוד של מספר מוסדות השכלה על-תיכוניים שונים ששכנו ברחבי העיר תל אביב:
- המכון הביולוגי הפדגוגי נוסד ברחוב יהודה הלוי 12 בתל אביב. הוא הוקם ב-1931 ועסק בהכשרת מורים למדעי הטבע. לאחר מלחמת העצמאות הועבר המכון לאבו כביר.
- בית הספר הגבוה למשפט וכלכלה קם ב-1935 ושם לו למטרה להכשיר כלכלנים ומשפטנים בארץ ישראל. המוסד הוקם על ידי פלטיאל דיקשטיין, שמואל אייזנשטדט, מקס לזרסון ובנימין זיו, והתנהל כמוסד אוניברסיטאי שבו פקולטות למשפטים, לכלכלה, למדע המדינה, למנהל עסקים ולראיית חשבון.
- האקדמיה הישראלית למוזיקה, שנוסדה ב-1945 על ידי נגנים ראשיים בתזמורת הפילהרמונית הישראלית, פרופ' עדן פרטוש וד"ר לסלו וינצה.
בשנות ה-50 של המאה ה-20 ננקטו מספר יוזמות, בהן של חיים לבנון, סגן ראש עיריית תל אביב-יפו ולימים ראש העיר, לאחד את המכונים השונים לאוניברסיטה אחת. גרעין האוניברסיטה הוקם ב-1 בדצמבר 1953 באבו כביר, סמוך ליפו, עם פתיחת "המכון האוניברסיטאי למדעי הטבע".
ב-1953 נפתחה שנת הלימודים של המכון,[6] אך רק ב-1956 צלחו המאמצים לאחד בין המכונים ובתי הספר השונים, וב-6 ביוני 1956 הוכרזה הקמת "אוניברסיטת תל אביב – בית הספר הגבוה למשפט ולכלכלה". בית הספר הועבר ב-1959 לרשותה של האוניברסיטה העברית בירושלים, והוגדר כשלוחתה התל אביבית. באותה שנה צורפה למוסד החדש גם האקדמיה למוזיקה.
ב-1955 הונחה אבן הפינה לבניין טרובוביץ ("הבית האדום"), ובנייתו הסתיימה ב-1961. המבנה שימש משכן קבע לבית הספר הגבוה למשפט ולכלכלה, והיווה את ראשיתו של קמפוס אוניברסיטת תל אביב ברמת אביב. קמפוס זה, שבו שוכנת האוניברסיטה עד היום, הוקם על חורבות הכפר הערבי שייח' מוניס ששכן מצפון לתל אביב, וניטש במהלך מלחמת העצמאות. חלק מהמבנים הנטושים שימשו את האוניברסיטה בשנותיה הראשונות, והיחיד ששרד במידת מה הוא הבית הירוק ברחוב ג'ורג' וייז, אשר על אף שנהרס ברובו והוקם מחדש, נותר בו חלק מקורי. בבית זה פועלים מועדון הסגל של האוניברסיטה, מסעדה, אולם אירועים ואולם כנסים. ב-1959 תרם סמואל רובין את הכספים הדרושים להקמת בניין האקדמיה למוזיקה, וזה הוקם ונקרא על שמו.
בשנים אלה התרחבה פעילות המוסד והוקמו "המכון האוניברסיטאי לתרבות ישראל" והספרייה שהייתה לימים לספרייה המרכזית ע"ש סוראסקי (1954). לאחר מכן קם גם "המכון לחינוך גבוה" (1957). בשנת הלימודים 1955/6 למדו במכונים 274 תלמידים, ובשנת 1962 כבר עמד מספרם על 1,446. שנה לאחר מכן, ב-1963, נוסדה הפקולטה ללימודי המשך ברפואה, לימים בית הספר לרפואה ע"ש סאקלר, וב-1964 קמה הפקולטה למדעי החברה. ההתרחבות המהירה של המוסד נמשכה, וב-1965 קם בית הספר למוסמכים במנהל עסקים ע"ש ליאון רקנאטי (שהיווה את היסוד להתפתחות הפקולטה לניהול).
בשנת 1960 זכתה האוניברסיטה להכרה ראשונה מטעם המועצה להשכלה גבוהה, ובהדרגה הוכרו חוגים נוספים מטעמה מבחינה אקדמית. בשנת 1962 נקבע סמל האוניברסיטה, שעוצב על ידי גבי נוימן.[7] בשנת 1963 התגייס ד"ר ג'ורג' וייז לעזרת האוניברסיטה, ותרם רבות להתבססותה. הוא כיהן כנשיאה הראשון עד שנת 1972, אז הוחלף בידי הפיזיקאי הישראלי פרופ' יובל נאמן.
ב-4 בנובמבר 1964 נחנך הקמפוס האוניברסיטאי ברמת אביב באופן רשמי, וב-1965 שולב "בית הספר הגבוה למשפט ולכלכלה" באוניברסיטה, ושמו שונה ל"פקולטה למשפטים". ב-1969 זכתה אוניברסיטת תל אביב להכרה מלאה של המועצה להשכלה גבוהה, והוכרה כתאגיד לפי חוק המועצה להשכלה גבוהה.
בתחילת שנות ה-70 של המאה ה-20 חולקה הפקולטה למדעי הטבע, לפקולטה למדעי החיים (העוסקת בביולוגיה) ולפקולטה למדעים מדויקים (העוסקת במתמטיקה, מדעי המחשב, פיזיקה, כימיה וגאופיזיקה), ונפתחו שתי הפקולטות האחרונות – הפקולטה לאמנויות והפקולטה להנדסה. האוניברסיטה המשיכה להתפתח ולגדול, ובתחילת המאה ה-21 הושלם איחוד שני חלקיו של הקמפוס – המרכזי והדרומי. מספר התלמידים, שהגיע בתחילת שנות ה-70 של המאה ה-20 לכ-12,000, הוכפל פי שניים וחצי ויותר בעשורים הבאים, והגיע בתשע"ג ליותר מ-30,000.
האוניברסיטה במאה ה-21
אוניברסיטת תל אביב היא הגדולה שבאוניברסיטאות המחקר בישראל. על פי דירוג אוניברסיטאות בעולם של QS, בשנת 2024 דורגה אוניברסיטת תל אביב במקום ה-209, עלייה של 6 מקומות ביחס לשנת 2023.[8][9] על פי הדירוג של QS, אוניברסיטת תל אביב מדורגת ראשונה בישראל.[8] בפרמטר של מספר ציטוטי מאמרים אקדמיים יחסית לגודל הסגל דורגה האוניברסיטה במקום ה-3 בעולם, ובמקום הראשון בישראל.
על פי נתוני לשכת עורכי הדין, בשנים 2004–2011 הובילו בוגרי הפקולטה למשפטים של אוניברסיטת תל אביב בשיעורי המעבר ובציונים בבחינות ההסמכה של לשכת עורכי הדין, וכן בשנים נוספות. על פי נתוני מועצת רואי החשבון, בשנים 1999–2006 הובילו בוגרי החוג לחשבונאות של האוניברסיטה בשיעורי המעבר בבחינות ההסמכה של מועצת רואי החשבון. בשנת 2008 סרטים של בוגרי החוג לקולנוע הוקרנו ב-87 פסטיבלים בין-לאומיים וזכו ב-38 פרסים.[10]
באוניברסיטת תל אביב נערכים מחקרים ופרויקטים רבים לשימוש מערכת הביטחון הישראלית, חלק גדול מהם חשאיים. נכון ל-2009 מממן המינהל למחקר, פיתוח אמצעי לחימה ותשתית טכנולוגית במשרד הביטחון 55 פרויקטים כאלה, והסוכנות המקבילה בארצות הברית מממנת 9 פרויקטים אחרים. חברי סגל של בית הספר למדעי המחשב באוניברסיטה זכו בשנים האחרונות ב-7 פרסי ביטחון ישראל.[11]
חברי סגל האוניברסיטה זוכים כמעט מדי שנה בפרס ישראל. מאז הקמת האוניברסיטה ועד שנת 2023, זכו בפרס 86 חברי סגל.[12]
המשבר הכלכלי של תחילת המאה ה-21 וארגון מחדש
בראשית המאה ה-21 נקלעה האוניברסיטה למשבר כלכלי חמור, שהגיע בשיאו לגירעון תקציבי של כ-180 מיליון ש"ח. הסיבות שהביאו למשבר היו מגוונות: קיצוץ בתקציב מטעם המדינה, ירידה בהכנסות משכר לימוד, השקעת כספי האוניברסיטה באפיקים לא סולידיים, חריגות שכר, והנטל הכבד של ההוצאות על הפנסיה התקציבית של העובדים.[13]
בשנת ה'תשס"ב החלה האוניברסיטה ליישם תוכנית הבראה והתייעלות, שהוכנה בשיתוף עם ות"ת. בשנת התקציב תשס"ו עמד הגירעון התפעולי של האוניברסיטה על כ-24 מיליון ש"ח. באוקטובר 2006 אישרה הנהלת האוניברסיטה תוכנית אסטרטגית רב-שנתית להמשך הקטנת הגירעון. האוניברסיטה הצליחה להתמודד עם המשבר, בין היתר באמצעות ארגון מחדש של החוגים ותוכניות הלימוד בכל פקולטה תחת בתי ספר, צמצום כוח האדם המינהלי והאקדמי, הפחתת שכר, קיצוץ חד בתקציב הרכש של הספריות, סגירת היחידה ללימודי חוץ[14] וסגירת בית הספר להנדסאים, שפעל בחסות ובסמוך לאוניברסיטה משנת 1962 (בית הספר עבר לפעול בהרצליה).[15]
במרץ 2009 פרסם מבקר המדינה דו"ח על המוסדות להשכלה גבוהה, ולפיו אוניברסיטת תל אביב מעניקה לרבים מבכיריה תוספות שכר, שחורגות עד 250% משכרם הבסיסי, והסדרי פרישה מועדפים.[16] בעקבות הדו"ח דרש הממונה על השכר באוצר באפריל 2009 מכ-2,000 עובדי מנהלה של האוניברסיטה בעבר ובהווה להחזיר רטרואקטיבית כספים שקיבלו שלא כדין, בסכום כולל של כ-100 מיליון ש"ח. כמו כן, הנהלת האוניברסיטה נדרשה לקצץ את שכרם של עובדים אלה בשיעורים של 10 עד 30 אחוזים.[17] ב-2011 הגיעו להסדר עם הסגל המנהלי וב-2015 הגיעו להסדר עם הסגל הבכיר.
סמליל האוניברסיטה עד ראשית 2016
דגל האוניברסיטה עד ראשית 2016
סמליל האוניברסיטה
דגל האוניברסיטה
סמל האוניברסיטה נבחר בתחרות לעיצוב הלוגו שנערכה ב-1962 ובה זכה הסמל שעיצב המעצב גבריאל נוימן. הסמל הורכב מסמליל מופשט שנוצר מאיור של צמח, מנורת שמן קדומה ולהבה ובבסיסו ראשי התיבות של האוניברסיטה (א.ת) וממגן שהופיע לראשונה בסמל העיר תל אביב-יפו, שעיצב נחום גוטמן.[18] במהלך שנות ה-80, נוסף הכיתוב הטיפוגרפי מתחת לסמל בצבע כחול. ב-2016, זכו בתחרות עיצוב שערך המוסד, המעצב אורי נווה והקופירייטרית טל ברקוביץ', ויועצת האסטרטגיה עטרה בילר. הסמל החדש שנבחר כולל 3 עיגולים צמודים כאשר בעיגול השמאלי, הוכנס הסמל הקיים. שני העיגולים הימניים משתנים בין הפקולטות והמוסדות השונים ועוצבו בהשראת התחום הנבחר (כך למשל סמל הפקולטה למדעי החיים מסמל בצורתו DNA). הסלוגן החדש שנבחר הוא "בעקבות הלא נודע".[19]
פקולטות, בתי ספר וחוגים
- הפקולטה לרפואה[20]
- בית הספר לרפואה[21] – בית הספר מציע שלוש תוכניות לתואר דוקטור לרפואה: התוכנית השש שנתית (לתלמידי תיכון), התוכנית הארבע שנתית (לבעלי תואר ראשון) ותוכניות ניו יורק (לתלמידים מארצות הברית וקנדה). בית הספר כולל 25 חוגים המחולקים לחוגים פרה־קליניים – החוג לאנטומיה ואנתרופולוגיה, החוג לביולוגיה תאית והתפתחותית, החוג לגנטיקה מולקולרית של האדם וביוכימיה, החוגלמיקרוביולוגיה ואימונולוגיה קלינית, החוג לפיזיולוגיה ופרמקולוגיה, החוג לפתולוגיה, החוג לחינוך הרפואי והחוג לדימות; וחוגים קליניים – החוג לא.א.ג. וכירורגיית הראש והצוואר, החוג לאונקולוגיה, החוג לגינקולוגיה ומיילדות, החוג לדרמטולוגיה, החוג להמטולוגיה, החוג להרדמה וטיפול נמרץ, החוג לכירורגיה, החוג לכירורגיה אורתופדית, החוג לנוירולוגיה ונוירוכירורגיה, החוג לפסיכיאטריה, החוג לקרדיולוגיה וניתוחי לב, החוג לרפואה דחופה, החוג לרפואת משפחה, החוג לרפואת ילדים – פדיאטריה, החוג לרפואת עיניים – אופתלמולוגיה, החוג לרפואה פנימית והחוג לרפואה שיקומית. עד שנת 2022 הפקולטה ובית הספר לרפואה היו קרויים ע"ש משפחת סאקלר, אך שם זה הוסר מחמת חלקה של המשפחה במשבר האופיואידים בארצות הברית.
- בית הספר לרפואת שיניים על שם מוריס וגבריאלה גולדשלגר[22] – בית הספר הוקם בשנת 1972, תחילה כמענה לצורך להכשיר לעבודה בישראל קבוצה גדולה של רופאי שיניים שעלו מברית המועצות וביקשו לעסוק במקצוע. בשנת 1978 החל בית הספר לקיים גם לימודים לקראת תואר אקדמי. בית הספר כולל 9 מחלקות: אורתודונטיה; אנדודונטיה; ביולוגיה אורלית; כירורגיה של הפה והלסתות; פריודונטיה והשתלות דנטליות; פתולוגיה אורלית, רפואת הפה ודימות מקסילופציאלי; רפואת שיניים לילדים; שיקום הפה; ושיננות.
- בית הספר למקצועות הבריאות על שם שטייר[23] – בית הספר מציע תוכניות לימודים לכל התארים, וכן תוכניות ללימודי המשך. בית הספר כולל בתוכו ארבעה חוגים: הפרעות בתקשורת, סיעוד, ריפוי בעיסוק ופיזיותרפיה.
- בית הספר לבריאות הציבור – בית הספר מעניק תוארי מוסמך אוניברסיטה בבריאות הציבור, אפידמיולוגיה ורפואה מונעת, פיזיולוגיה של המאמץ, בריאות תעסוקתית, ביוסטטיסטיקה וניהול מצבי חירום ואסון. בית הספר מעניק גם תוארי דוקטור במדעי הרפואה.
- הפקולטה למדעים מדויקים ע"ש ריימונד ובברלי סאקלר[24]
- בית הספר לכימיה[25]
- בית הספר למדעי המחשב ע"ש בלווטניק[26]
- בית הספר למדעי המתמטיקה[27] – מכיל שלושה חוגים: החוג למתמטיקה עיונית, החוג למתמטיקה שימושית, והחוג לסטטיסטיקה וחקר ביצועים.
- בית הספר לסביבה ולמדעי כדור הארץ ע"ש פורטר[28] – כולל שלושה חוגים: החוג לגאוגרפיה וסביבת האדם,[29] החוג לגאופיזיקה,[30] והחוג ללימודי הסביבה[31] (בית הספר ומעבדות החוגים נמצאים ביד אבנר). בית הספר לסביבה שהוקם בשנת 2000, התאחד עם החוג למדעי כדור הארץ מהפקולטה למדעים מדויקים יחד עם החוג לגאוגרפיה וסביבת האדם שהיה בעבר חוג בפקולטה למדעי הרוח. בית הספר לסביבה היה בעבר בית ספר עצמאי והיום הוא חלק מהפקולטה למדעים מדויקים.
- בית הספר לפיזיקה ולאסטרונומיה ע"ש ריימונד ובברלי סאקלר[32] – בית הספר כולל שלושה חוגים: פיזיקה של חומר מעובה, פיזיקה של חלקיקים, ואסטרופיזיקה.
- הפקולטה למדעי החיים ע"ש ג'ורג' ס. וייז[33]
- בית הספר לזואולוגיה[34]
- בית הספר למדעי הצמח ואבטחת מזון[35]
- בית הספר לנוירוביולוגיה, ביוכימיה וביופיזיקה[36] – בית הספר מורכב משתי מחלקות, המחלקה לנוירוביולוגיה והמחלקה לביוכימיה וביולוגיה מולקולרית.
- בית הספר למחקר ביו-רפואי וחקר הסרטן ע"ש שמוניס[37] – בית הספר הוקם בשנת 2020, ומאגד את החוקרים העוסקים בפיתוח תרופות חדשות ואמצעי טיפול מתקדמים לסרטן ולמחלות אחרות, ובהן מגפת הקורונה.
- הפקולטה להנדסה ע"ש איבי ואלדר פליישמן[38]
- בית הספר להנדסת חשמל[39]
- בית הספר להנדסה מכנית[40]
- המחלקה להנדסת תעשייה[41]
- המחלקה להנדסה ביו-רפואית[42]
- המחלקה למדע והנדסה של חומרים[43]
- הפקולטה למדעי הרוח ע"ש לסטר וסאלי אנטין[44]
- בית הספר להיסטוריה ע"ש צבי יעבץ[45] – בית ספר מחקרי, המקיים לימודים לתואר שלישי בלבד. שישה ממורי בית הספר זכו בפרס ישראל וארבעה מהמורים הם חברי האקדמיה הלאומית למדעים. בית הספר כולל שלושה חוגים: החוג ללימודי מזרח אסיה,[46] החוג להיסטוריה כללית[47] והחוג להיסטוריה של המזרח התיכון ואפריקה.[48]
- בית הספר לחינוך ע"ש חיים וג'ואן קונסטנטינר[49] – על אף היותו משויך רשמית לפקולטה למדעי הרוח, הלכה למעשה בית הספר נהנה ממעמד עצמאי הדומה לזה של פקולטה. בית הספר כולל בתוכו שלושה חוגים: החוג לחינוך מיוחד ולייעוץ חינוכי, החוג למדיניות ומינהל בחינוך והחוג לחינוך מתמטי, מדעי וטכנולוגי.
- בית הספר למדעי היהדות וארכאולוגיה על שם חיים רוזנברג[50] – בית הספר נוסד בשנת 1970, והוא משמש מסגרת גג של לימודי התואר השלישי, המחקר והפעילות האקדמית התחומית והבין-תחומית לחוגים, המכונים, תוכניות הלימוד והקתדראות שעניינם המרכזי הוא מחקר מדעי היהדות והארכאולוגיה והוראתם. בית הספר כולל חמישה חוגים: החוג לארכאולוגיה ותרבויות המזרח הקדום ע"ש יעקב מ. אלקוב,[51] החוג להיסטוריה של עם ישראל,[52] החוג ללשון העברית ולבלשנות שמית,[53] החוג למקרא[54] והחוג לפילוסופיה יהודית ותלמוד.[55]
- בית הספר למדעי התרבות[56] – בית הספר הוקם בשנת 1986, והוא מציע תוכניות לימודים לתארים מתקדמים בלבד, וכן לימודי תעודה בתרגום ובעריכת תרגום. בית הספר כולל את התכנית לתרבות צרפת,[57] התכנית ללימודי תעודה בתרגום,[58] התכנית ללימודי נשים ומגדר,[59] התכנית למחקר תרבות הילד והנוער,[60] היחידה למחקר התרבות,[61] החוג ללימודים קלאסיים,[62] החוג ללימודי הערבית והאסלאם,[63] החוג לאנגלית וספרות אמריקנית[64] והחוג לספרות.[65]
- בית הספר לפילוסופיה, בלשנות ולימודי מדע (בפקולטה למדעי הרוח)[66] – בית ספר מחקרי, המציע תוכניות לימודים לתארים מתקדמים בלבד, במגוון תחומיה של ההגות הפילוסופית. בית הספר כולל את החוג לפילוסופיה,[67] החוג לבלשנות,[68] המכון להיסטוריה ופילוסופיה של המדעים והרעיונות ע״ש כהן,[69] התכנית ללימודים קוגניטיביים של השפה ושימושיה[70] והתכנית למדעי הדתות.[71]
- הפקולטה לאמנויות ע"ש יולנדה ודוד כץ[72]
- בית הספר לאדריכלות ע"ש דוד עזריאלי[73] – בית הספר הוקם בשנות התשעים. בשנותיו הראשונות הלימודים בו התקיימו מחוץ לקמפוס, במתחם קריית עתידים, שהאוניברסיטה היא חלק מבעליו. רק בראשית המאה ה-21 הועברו הלימודים לתוך שטח הקמפוס, לבניין על שם דה-בוטון.
- בית הספר למוזיקה ע"ש בוכמן-מהטה[74] – בשנת 1966 הפכה האקדמיה הישראלית למוזיקה לחלק מאוניברסיטת תל אביב, ועברה למשכנה הנוכחי בקמפוס האוניברסיטה. עם הקמת הפקולטה לאמנויות, בשנת 1972, הפכה האקדמיה לחלק ממנה. בשנת 2005 נחנך בית הספר החדש למוזיקה, כתוצאה משיתוף פעולה בין האקדמיה למוזיקה לתזמורת הפילהרמונית הישראלית. בית הספר החדש איחד לתוכו את האקדמיה למוזיקה, את החוג למוזיקולוגיה של האוניברסיטה ואת תוכנית ההכשרה התזמורתית של התזמורת הפילהרמונית. זובין מהטה מכהן כנשיא כבוד של בית הספר. בית הספר מתחזק שתי תזמורות סימפוניות (ע"ש בוכמן-מהטה וע"ש אדריאה וויקטור קרטר) ושתי מקהלות (אורטורית וקאמרית).
- בית הספר לקולנוע וטלוויזיה ע"ש סטיב טיש[75] – בעקבות תרומה של כעשרה מיליון דולר מהמפיק היהודי אמריקאי סטיב טיש, לחוג לקולנוע וטלוויזיה בשנת 2015, החוג הפך לבית ספר ונושא את שמו.
- החוג לאמנות התיאטרון[76]
- החוג לתולדות האמנות[77]
- הפקולטה למדעי החברה ע"ש גרשון גורדון[78]
- בית-הספר למדעי הפסיכולוגיה[79] – בית הספר הוקם כחוג לפסיכולוגיה בשנת 1961 על ידי פרופ' הנס קרייטלר, והוא היה השלישי מסוגו בארץ. החוג מוקם בקמפוס הראשון של האוניברסיטה באבו כביר עד שבשנת 1965 הוא עבר לקמפוס החדש של האוניברסיטה ברמת אביב, והתמקם בבניין גילמן. לאחר שבמשך שנים רבות היה החוג חלק מההפקולטה למדעי הרוח, מאז 1987 החוג נחשב לחלק מהפקולטה למדעי החברה. בשנת 2012 שודרג מעמדו של החוג, והוא הפך לבית הספר למדעי הפסיכולוגיה.
- בית הספר לעבודה סוציאלית ע"ש בוב שאפל[80] – בית הספר הוקם בשנת 1969. החל משנת 1988 הוא ממוקם בבניין שאפל בקמפוס האוניברסיטה. על אף היותו משויך רשמית לפקולטה למדעי החברה, הלכה למעשה בית הספר נהנה ממעמד עצמאי הדומה לזה של פקולטה.
- בית הספר לכלכלה על שם איתן ברגלס[81] – החוג לכלכלה לשעבר, הוקם בשנת 1965 והיווה חלק אינטגרלי מהפקולטה למדעי החברה. בשנת 1992 הפך החוג לבית ספר על שמו של פרופ' איתן ברגלס, ממקימי החוג. בשנת 2001 עבר בית הספר לבניין משלו. הייתה זו הפעם הראשונה בישראל שבה בית ספר לכלכלה הופרד מהפקולטה למדעי החברה.[82]
- בית הספר ללימודי חברה ומדיניות[83] – כולל בתוכו את החוג לתקשורת ע"ש דן,[84] החוג ללימודי עבודה,[85] החוג למדיניות ציבורית[86] והחוג לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה.[87]
- בית הספר למדע המדינה, ממשל ויחסים בינלאומיים[88]
- בית הספר לממשל ולמדיניות על שם הרולד הרטוך[89] – בית הספר נוסד בשנת 2000, והוא מציע תוכניות לימודים לתארים מתקדמים בלבד.
- הפקולטה לניהול ע"ש קולר[90] – נוסדה בשנת 1965.
- הפקולטה למשפטים ע"ש בוכמן[91] – החלה לפעול עוד ב־1935 בגלגולה הראשון כבית הספר הגבוה למשפט ולכלכלה. בשנת 1959 הפך בית הספר לשלוחה התל אביבית של האוניברסיטה העברית בירושלים והוא מוקם בבניין טרובוביץ', שהיה לבניין הראשון בקמפוס רמת אביב של אוניברסיטת תל אביב. בשנת 1965 השתלב בית הספר באוניברסיטת תל אביב שהוקמה זה עתה, והפך לפקולטה למשפטים. בפקולטה פועלות 9 קליניקות משפטיות: לזכויות אדם, לזכויות בהליך הפלילי, לזכויות עובדים, לצדק סביבתי והגנה על זכויות בעלי חיים, לזכויות פליטים, לזכויות ניצולי השואה, לתובענות ייצוגיות, ולפרטיות.
- בית הספר סגול למדעי המוח[92] – בית הספר הוקם בשנת 2012, משמש כמרכז אקדמי אינטרדיסציפלינרי של הוראה ומחקר במדעי המוח באוניברסיטה ומציע ארבע תוכניות לימודים לתואר ראשון וכן תוכניות לתארים מתקדמים.
מרכזי מחקר
נכון לשנת 2023 קיימים באוניברסיטה למעלה מ-100 מכונים ומרכזי מחקר. מהבולטים שבהם הם:
- המרכז לננו-מדע וננו-טכנולוגיה – הוקם כמסגרת בינתחומית לפעילותן של הפקולטות להנדסה, מדעים מדויקים, מדעי החיים ורפואה, מתוך רצון ליצור "תרבות ננו" בינתחומית, המיישמת את הפיתוחים החדשניים במגוון תחומי החיים. במרכז פועלות שמונה מעבדות מתחומי ידע שונים וגרעין רחב יותר של כחמישים קבוצות מחקר, שבהן לוקחים חלק חוקרים מתחומי התמחות משלימים.
- המרכז למחקר ומדע קוואנטי – הושק בשנת 2019, במסגרת סדנת המחקר "ממחשוב קוונטי לכימיה קוונטית" שנערכה באוניברסיטה. המרכז מאגד בתוכו כ-20 מעבדות מחקר מפקולטות שונות העוסקות במגוון היבטים של התחום, ומשלב שלוש פעילויות עיקריות: לימודים במסלולים רלוונטיים כמו מחשוב קוונטי ותקשורת קוונטית; פעילות מחקרית המתבססת על הרב-תחומיות של אוניברסיטת תל אביב, ומאפשרת שיתופי פעולה בתחום הקוונטי בין חוקרים במגוון רחב של דיסציפלינות: מחשוב, תקשורת, חומרים, חיישנים, כימיה, פיזיקה ומתמטיקה, כלכלה ומנהל עסקים ועוד; וקשרים עם מרכזי מחקר בעולם וכן עם גופים שונים בעולם העסקי – בהם חברות ענק (כמו גוגל, IBM ומיקרוסופט).
- המרכז למדעי הנתונים ו-AI – הושק בשנת 2021 במטרה להעמיק את המחקר הבסיסי בתחומים אלו ולעודד מחקרים רב תחומיים ב-AI ובמדע הנתונים.
- המרכז להתמודדות עם מגפות – מאגד סביבו מומחים מתחומי הדעת השונים במטרה לסייע למדינת ישראל להתמודד בצורה מיטבית עם משברים שמקורם בהתפרצות מגפות. למרכז שלושה מוקדי פעילות עיקריים: שיפור יכולות החברה להתמודד טוב יותר עם מגפות בהווה ובעתיד, תמיכה בפעילויות מחקריות הממוקדות בפתרונות כמו דרכי אבחון, תרכיבי חיסון ותרופות להתמודדות עם מגפות, ותרומה ליכולת של החברה בישראל ובעולם להבטיח חסינות כלכלית וחברתית לנוכח משברים מסוג זה.
- המרכז לחקר ההזדקנות – מכון הרצג לחקר ההזדקנות והזקנה נוסד בשנת 1992, ומוביל שורה של מחקרים הנוגעים להזדקנות וזקנה, בהם מחקרים הנוגעים לבריאות פיזית ובריאות נפשית, קידום בריאות, התמודדות והסתגלות בגיל המבוגר, רווחה ואיכות חיים לאורך טווח החיים, תהליכי הזדקנות קוגניטיביים ואמוציונאליים, זקנה בחברה, מחלות בזקנה, דמנציה, קשיי טיפול באוכלוסיות זקנות, אירועי חיים טראומתיים והשפעות ארוכות טווח של השואה ועוד.
- מכון שלמה שמלצר לתחבורה חכמה (בפקולטה להנדסה)[93] – מכון שלמה שמלצר לתחבורה חכמה הוקם בשנת 2018, ביוזמתה של משפחת שמלצר לזכרו של שלמה שמלצר. המכון מקדם מחקר יישומי ומעודד שיתופי פעולה בין האקדמיה למגזר העסקי, ציבורי ושלישי בתחומי התחבורה חכמה, בנושאים כגון, ניידות כשירות, תחבורה שיתופית, גמישה ואדפטיבית, לוגיסטיקה עירונית, סביבת נהג / נוסע, הולכי רגל, תוך שימוש במתודולוגיות מתחומים כמו מדעי הנתונים, בינה מלאכותית, למידת מכונה, חקר ביצועים, ניתוח גורמי אנוש. המכון תומך בחוקרים ותלמידי מחקר באמצעות מלגות, פרסים ומענקים בכפוף להחלטות מועצת המנהלים של המכון ומקיים אירועים בנושאים שונים.
- המכון למחקרי ביטחון לאומי (בפקולטה למדעי הרוח)[94] – מרכז יפה הוקם בשנת 1977, ביוזמתו של האלוף במילואים אהרן יריב. המרכז מפרסם דו"חות ומאמרים בתחומי האסטרטגיה, בעיקר בנושאים הקשורים לביטחון הלאומי של מדינת ישראל. החל משנת 2006 המרכז פועל באופן עצמאי מחוץ למתחם האוניברסיטה, בשם "המכון למחקרי ביטחון לאומי". המכון נהנה מעצמאות כספית וארגונית, אך בה בעת ממשיך לשמור על שיוכו האקדמי לאוניברסיטה.
- מרכז משה דיין לחקר המזרח התיכון ואפריקה (בפקולטה למדעי הרוח)[95] – המרכז הוקם בשנת 1983, ומטרתו היא לקדם את המחקר וההבנה של ההיסטוריה המודרנית ושל אירועי השעה במזרח התיכון ובאפריקה. בשנים האחרונות עומד בראש המכון פרופ' עוזי רבי.
- המכון להיסטוריה ופילוסופיה של המדעים והרעיונות ע"ש כהן (בפקולטה למדעי הרוח)[96] – המכון הוקם בשנת 1983 על ידי פרופ' יהודה אלקנה ופרופ' עמוס פונקנשטיין, והוא עוסק במחקר ובלימודים לתארים מתקדמים בתחומי היסטוריה של המדע, פילוסופיה של המדע והיסטוריה ופילוסופיה של הרעיונות, כגון פילוסופיה של המשפט ופילוסופיה של הדת.
- המכון לחקר האינטרנט (בפקולטה למדעי החברה)[97] – מטרת המכון היא לחקור את מהפכת המידע בפרט והשלכותיה בכלל, הבנת תהליכיה וצפיית עתידה, בדגש על השפעת האינטרנט על החברה הישראלית.
- מכון חיים הרצוג לתקשורת חברה ופוליטיקה (בפקולטה למדעי החברה)[98] – המכון הוקם בשנת 2002, כדי לעסוק במחקר אקדמי בזיקה, בקשר ובהשפעות ההדדיות שבין התקשורת לבין החברה והפוליטיקה.
- מרכז על ע"ש צגלה למחקר בינתחומי של המשפט (בפקולטה למשפטים)[99] – מרכז מחקר המארגן ומממן כנסים בין-לאומיים, סימפוזיונים וסדנאות, עורך ומוציא לאור כתב עת בשפה האנגלית העוסק במחקר משפטי בינתחומי, ומעניק מלגות קיום לחוקרים בראשית דרכם האקדמית, ופרסים לכתיבה אקדמית מצטיינת.
- מרכז מינרבה לזכויות האדם (בפקולטה למשפטים)[100] – המרכז הוקם בשנת 1997, כמרכז משותף לפקולטות למשפטים של אוניברסיטת תל אביב ושל האוניברסיטה העברית בירושלים. מטרות המרכז הן לעודד ולקדם את המחקר על זכויות אדם בישראל, בתחום החקר המשפטי ובתחומי ידע נוספים תוך הדגשת יחסי הגומלין בין תחומים אלה, וכן להבטיח כי נושא ההגנה ומימוש זכויות האדם יישאר במוקד העניין הציבורי והאקדמי.
- המרכז לחקר הביולוגיה של הסרטן (בפקולטות למדעי החיים ולרפואה)[101] – המרכז הוקם בשנת 1979, כמסגרת עבודה משותפת של חוקרים מהפקולטות למדעי החיים ולרפואה בקמפוס. מטרתו העיקרית של המרכז היא לקדם את חקר הסרטן באוניברסיטה, על ידי עריכת כנסים והענקת מענקי מחקר לחוקרים בתחום.
- מרכז תמי שטינמץ למחקרי שלום (בפקולטה למדעי הרוח)[102] – המרכז הוקם בשנת 1992. מטרתו הייתה לקדם את המחקר והחשיבה השיטתית בנושאים הנוגעים לתהליכי עשיית שלום ופתרון סכסוכים, תוך שימת דגש מיוחד על הקונפליקט הישראלי־ערבי. פרויקט הדגל של המרכז היה "מדד השלום", המאתר באמצעות סקרים מגמות בדעת הקהל בישראל בהקשר לתהליך השלום. בדצמבר 2019 הודיעה האוניברסיטה על סגירתו של המרכז.[103]
- המכון לדיפלומטיה ושיתוף פעולה אזורי (בפקולטה למדעי החברה)[104] – המכון הוקם בשנת 2002, בשיתוף פעולה בין האוניברסיטה למרכז פרס לשלום. המכון עוסק במחקר ובעיון בנושאי הדיפלומטיה ושיתוף הפעולה האזורי. המכון נסגר בשנת 2013.
ספריות
- הספרייה המרכזית ע"ש סוראסקי – עיקר האוסף עוסק במדעי הרוח ובאמנות[105]
- הספרייה למדעי החברה ולניהול ע"ש ברנדר מוס[106]
- הספרייה למדעי החיים ולרפואה ע"ש גיטר-סמולרש[107]
- הספרייה למדעים מדויקים ולהנדסה ע"ש ניימן[108]
- הספרייה למשפטים ע"ש דוד י. לייט[109]
באוניברסיטה ספריות מחלקתיות המתמקדות במוזיקה, אדריכלות, גאוגרפיה, עבודה סוציאלית ועוד. להלן רשימת הספריות המחלקתיות:
- הספרייה למוזיקה ע"ש מ. גרינשטיין[110]
- ספריית בית הספר לאדריכלות ע"ש דוד עזריאלי[111]
- ספריית בית הספר לעבודה סוציאלית ע"ש בוב שאפל[112]
- ספריית החוג לגאוגרפיה וסביבת האדם ע"ש מיכה גרונית[113]
- ספריית החוג להפרעות בתקשורת[114]
- ספריית המכון לארכאולוגיה[115]
- ספריית מהלמן[116]
- ספריית מרכז משה דיין לחקר המזרח התיכון ואפריקה[117]
- אוספים מיוחדים נמצאים במרכז התיעוד האירופי, בספריית וינר לחקר התקופה הנאצית והשואה[118] ובמכון לחקר האנטישמיות והגזענות בימינו ע"ש סטפן רוס[119]
יחידות אחרות
- הדקאנט להצלחת הסטודנטים והסטודנטיות – מדורי הדקאנט ממוקדים בטובת הסטודנטים ובדאגה לרווחתם ולהצלחתם, ומעניקים להם תמיכה לאורך כל תקופת הלימודים במישור האקדמי, המקצועי והחברתי. בדקאנט שמונה מדורים: המרכז לייעוץ לימודי תעסוקתי ואבחון לקויות למידה, המדור לסיוע כלכלי, המדור לקידום סטודנטים וסטודנטיות, השפעה חברתית, המרכז לפיתוח קריירה, השירות הפסיכולוגי, המדור לקשרי סטודנטים-דקאנט ומדור התמדה וייעוץ פקולטטי.
- הדקאנט לחדשנות בלמידה ובהוראה – בשנת 2020 הקימה הנהלת האוניברסיטה את הדקנאט לחדשנות בהוראה ובלמידה המאגד תחתיו את שלוש היחידות המתמחות בלמידה חדשנית: Virtual TAU, TAU On-line והיחידה לקידום הוראה. איגוד היחידות בא מתוך ראיית החשיבות בלמידה חדשנית המשלבת אמצעים דיגיטליים לשיפור ההוראה והלמידה. דקנאט החדשנות בהוראה ובלמידה הוא זרוע אקדמית אסטרטגית של האוניברסיטה, שמטרתו להוביל את האוניברסיטה לשינויים בהוראה ולמידה, כך שיהיו מותאמים לעידן מהפכת המידע, ולשינויים המערכתיים הצפויים בשוק ההשכלה הגבוהה, והוא מפתח עבור המרצים תוכניות מיוחדות לשילוב הוראה היברידית, מסייע ומלווה מרצים בתהליכי השינוי ועורך סדנאות מיוחדות לרכישת כלים טכנולוגיים ודיגיטליים, מפתח קורסים דיגיטליים ומייעץ בבחירת שיטות טכנולוגיות להוראה בתוכנית TAU BLEND.
- היחידה ללימודי שפות – היחידה היא חלק מהפקולטה למדעי הרוח, והיא מציעה קורסים במגוון שפות, הן קורסים אקדמיים והן קורסים לציבור הרחב.[120]
- היחידה לנוער שוחר מדע ע"ש דב לאוטמן – היחידה היא חלק מבית הספר לחינוך, והיא מציעה מדי שנה ומדי חופשת קיץ מגוון סדנאות וקורסים בתחומי מדע ודעת שונים, ביניהם: פיזיקה, מתמטיקה, מחשבים, רפואה ועוד. הסדנאות והקורסים מיועדים לבני נוער העולים לכיתות ה'–י"ב המעוניינים להעשיר את ידיעותיהם ולהעמיקן. בשנת 2009 נקראה היחידה על-שמו של דב לאוטמן. "אוניברסיטת תל אביב לנוער" היא אחד מהמפעלים של היחידה ובו לומדים כ-600 תלמידי חטיבת ביניים ותיכון קורסים אקדמיים. אוניברסיטת תל אביב לנוער מפעילה מספר תוכניות לתלמידים מחוננים ומצטיינים בשיתוף פעולה עם מרכז מדעני העתיד. בשנת 2013 הפכה אוניברסיטת תל אביב לאחת המפעילים של התוכנית נבחרות ישראל במדעים, והיא אחראית על המיון לתוכנית זו.[121]
- הגן הבוטני ע"ש יהודה נפתלי – גנים בוטניים המכילים מדגם מייצג של צמחיית ארץ ישראל והעולם. הגנים ממוקמים מול הקמפוס, לצד הטלוויזיה החינוכית.[122]