אוקסידאז

אוקסידאז (בלועזית: Oxidase) הוא אנזים המזרז תגובה של חמצון-חיזור, במיוחד כזו שכוללת חמצן מולקולרי (O₂) כאקספטור (מקבל) האלקטרונים. בתגובות שבהן מעורבת תרומה של אטום מימן, חמצן מחוזר למים (H₂O) או למי חמצן (H₂O₂). חלק מתגובות חמצון, כמו אלו שמעורב בהן מונואמין אוקסידאז או קסנטין אוקסידאז, בדרך כלל אינן כוללות חמצן מולקולרי חופשי.^[1][2]

האוקסידאזות הן תת-סוג של האוקסדורדוקטאזות.

דוגמאות

דוגמה חשובה היא ציטוכרום סי אוקסידאז (Cytochrome c oxidase), אנזים המפתח המאפשר לגוף להפעיל חמצן ביצירת אנרגיה והרכיב הסופי בשרשרת העברת האלקטרונים. דוגמאות נוספות הן:

• גלוקוז אוקסידאז
• מונואמין אוקסידאז
• ציטוכרום P450 אוקסידאז
• NADPH oxidase
• קסנטין אוקסידאז
• L-gulonolactone oxidase
• laccase
• ליזיל אוקסידאז
• פוליפנול אוקסידאז
• Sulfhydryl oxidase. אנזים זה מחמצן קבוצות תיול.

בדיקת אוקסידאז

במיקרוביולוגיה, מבחן האוקסידאז משמש כמאפיין פנוטיפי לזיהוי זני חיידקים ; הוא קובע האם חיידק נתון מייצר ציטוכרום אוקסידאזות (ולכן משתמש בחמצן עם שרשרת העברת אלקטרונים).

בדיקת אוקסידאז משמשת כדי לקבוע האם חיידק הוא אווירני או אל אווירני.