שאלות נפוצות
ציר זמן
צ'אט
פרספקטיבה
אורדו
שפה מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
Remove ads
אֻרְדוּ (IPA: ⓘⒾ; אורדו: اردو),לסירוגין לאשקרי (מְבוּטָא: Laškarī ˈləʃkəri כתיב: لشکری), היא ניב של הינדוסטנית, המזוהה עם מוסלמים בדרום אסיה. זוהי השפה הלאומית והלינגואה פרנקה של פקיסטן. היא החלה להתעצב באזור אוטר פרדש שבהודו, במהלך סולטנות דלהי (1206–1527), והמשיכה להתפתח תחת האימפריה המוגולית (1526–1858) בהשפעת הפרסית, הערבית והשפות הטורקיות במשך למעלה מ-900 שנים.[2]
אורדו מדוברת בהיקף נרחב גם בהודו, שם היא אחת מ-22 השפות המועמדות להיות שפות רשמיות ושפה רשמית של חמש מדינות בהודו. ישנו קשר מובנות הדדית עם הינדי סטנדרטית המדוברת בהודו.
המילה "אורדו" מקורה במילה הטורקית ordu שפירושה "מפקדה" או "מחנה צבאי" (אותה המילה נשאלה לעברית במונח "אורדת הזהב" ולאנגלית בצורת horde "שבט נודד").
Remove ads
היסטוריה
סכם
פרספקטיבה
האורדו צמחה במצב של מגע לשוני שהתפתח מפלישות של שושלות טורקיות לתת-היבשת ההודית מהמאה ה-11 והלאה.[3] תחילה, כשכבש הסולטאן מחמוד מהשושלת הע'זנווית את אזור פנג'אב בתחילת המאה ה-11; לאחר מכן כשפלשה השושלת הע'וית לצפון הודו במאה ה-12; ובצורה רחבה בהרבה עם הקמת סולטנות דלהי.
מהמאה ה-13 ועד סוף המאה ה-18, השפה הידועה כיום בתור אורדו נקראה הינדית,[4] הינדאווי, הינדוסטאני[5] באותו זמן.

השפה הרשמית של השושלת הע'וית, סולטנות דלהי והאימפריה המוגולית וממשיכיהן, וכמו כן שפת התרבות של השירה והספרות, הייתה הפרסית, בעוד שפת הדת הייתה ערבית. רוב הסולטאנים והאצולה בתקופת הסולטנות היו טורקיים ממרכז אסיה שדיברו טורקית צ'אגאטאי כשפת אם וכן פרסית, הלינגואה פרנקה של האליטה הטימורית.[6] המוגולים היו אף הם צ'אגאטאים, אך אימצו מאוחר יותר את הפרסית. מוזפר עלם מניח שהפרסית הפכה ללינגואה פרנקה של האימפריה תחת אכבר בשל גורמים פוליטיים וחברתיים על רקעה הנזיל והלא עדתי.[7]
לאחר הגיעם לתת-היבשת ההודית, הצורך לתקשר עם התושבים המקומיים הוביל לשימוש בשפות הינדיות הנכתבות באלפבית הפרסי, עם כמה התאמות ספרותיות ואוצר מילים השאוב מהפרסית ומהטורקית. דבר זה הפך לתקן חדש הנקרא הינדוסטנית, הקודמת לאורדו. שפת המגע החדשה שילבה במהרה ניבים אחרים, כגון פנג'אבי, הריאנבי וכהארי בולי של המאה ה-17, ניב הבירה החדשה בדלהי. בשנת 1800 הייתה כהארי בולי לדומיננטית.[8]
Remove ads
מאפיינים
אורדו והינדי חולקות את אותו הבסיס ההודי; אוצר המילים, הדקדוק והפונולוגיה שלהן כה דומים עד כי נראה שהן שפה אחת.[9] האוכלוסייה המשולבת שלהן היא הרביעית בגודלה בעולם.[10] עם זאת, הן נכתבות במערכות כתב שונות.
אורדו לרוב עומדת בניגוד להינדי. מלבד השיוכים הדתיים, ההבדלים מוגבלים לרוב לצורות הסטנדרטיות: אורדו תקנית נכתבת בסגנון נסתעליק של האלפבית הפרסי ונשענת במקרים רבים על הפרסית ועל הערבית כמקור לאוצר מילים טכני וספרותי.[11] בניגוד מוחלט, ההינדי התקנית נכתבת בדוונאגרי ונשענת על הסנסקריט.[12] עם זאת, בשתי השפות קיימת כמות גדולה של מילים פרסיות, ערביות וסנסקריטיות, ורוב הבלשנים מחשיבים אותן לשתי צורות תקניות של אותן השפות,[13][14] ורואים את ההבדלים כעניין סוציו-בלשני,[15] על אף שכמה מסווגים אותן בנפרד.[16] המובנות ההדדית קטנה בהקשרים ספרותיים ומיוחדים אחרים הנשענים על עגה מקצועית ומשכילה יותר משפת הרחוב. בשל הלאומיות הדתית מאז חלוקת הודו והמתחים הבין תרבותיים הממושכים, דוברי שתי השפות כשפת אם מתייחסים אליהן כאל שפות שונות לחלוטין, על אף נקודות הדמיון הרבות בין השתיים בסביבה המדוברת. עם זאת, ניתן בקלות להבחין בהבדלים באוצר המילים.
Remove ads
הגיית השפה

קישורים חיצוניים
- Lahore during the Ghaznavid periodקנוול חאליד, דוקטורט פרופסור חבר, המכללה לאמנות ועיצוב אוניברסיטת פנג'אב, לאהור (אנגלית)
סרט: שיר ללימוד האותיות בשפת אורדו באתר 'שיאה טיוי'.
- אורדו, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים
Wikiwand - on
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Remove ads