Loading AI tools
רשת מחשבים בין־לאומית מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
האינטרנט (בעברית: מִרְשֶׁתֶת) הוא רשת תקשורת נתונים בהיקף כמעט כלל־עולמי. הרשת נוצרה כתוצאה מחיבורים רבים בין רשתות מחשבים שאפשרו תקשורת בין מחשבים רבים ברשתות רבות. היקף הרשת, כמות המידע העצומה האגורה בה, והפעילות הרבה שמתרחשת הודות לה – הפכו את האינטרנט לגורם רב משמעות ולזירת התפתחות כלכלית, חברתית ותרבותית.
|
עיינו גם בפורטל
פורטל האינטרנט הוא שער לכל הערכים הקשורים לאינטרנט. הפורטל סוקר, בין היתר, את ההתפתחות הכרונולוגית של האינטרנט, את השימושים הרבים שלו, ואת תרבות האינטרנט. |
נכון ל־2023 מעריכים כי יש מעל ל־5.3 מיליארד משתמשי אינטרנט בעולם שהם 65% מן האוכלוסייה הגלובלית[1] וכי גוברת תופעת ההתמכרות לאינטרנט[2] לעומת זאת בישראל 2016 מעל ל־78% ממשקי הבית היו מחוברים לאינטרנט.[3] תחומי חיים רבים, בעיקר בעולם הכלכלה, מתקיימים ברובם (או לפחות חלק ניכר מהם) באינטרנט: למידה, סחר (על כל תחומיו), בקרת מערכות, דרך העברת כספים ועד לחדשות ותקשורת בין־אישית ועוד. האינטרנט שימש כר פורה להתפתחויות חברתיות רבות, בהן מחאות שאורגנו דרך הרשתות החברתיות, כדוגמת הפגנות באביב הערבי.
| 2005 | 2010 | 2016 | 2019 | 2021 | |
|---|---|---|---|---|---|
| בכל העולם | 16% | 30% | 47% | 53.6% | 63% |
| בעולם המתפתח | 8% | 21% | 40% | 47% | 57% |
| בעולם המפותח | 51% | 67% | 81% | 86.6% | 90% |
| אוכלוסיית העולם | 6.5 מיליארד | 6.9 מיליארד | 7.3 מיליארד | 7.75 מיליארד | 7.9 מיליארד |
קרנם של מרבית שירותים אלה ירדה עם עליית ה־WWW, הנוחה יותר לשימוש, והם אינם פעילים עוד, למעט מספר שרתי FTP, ומספר קטן של שרתי Gopher.
ערך מורחב – תרבות האינטרנטעם הגידול במספר המשתמשים באינטרנט הופיעו תופעות תרבותיות המיוחדות לאינטרנט. התרבות הייחודית שהתפתחה באינטרנט מושפעת בעיקר מהחופש שבו ומכך שהוא מקשר בין אנשים מכל העולם בזמן קצר מאוד. תרבות האינטרנט כוללת תחומים רבים ובהם:
האינטרנט תרם מאוד להתפתחות רעיון הקוד הפתוח ואיפשר לאנשים וחברות מפורסמים פחות לפרסם תכנים שפותחו על ידם. באופן דומה, הוא גם במה להקמת מיזמים משותפים אחרים, ובראשם מיזמי "מימון המונים", בהם משלמים אנשים רבים תמורת מוצר שיקבלו לאחר שהמארגנים יצברו מספיק כסף. רשתות חברתיות כמו פייסבוק, טוויטר ויוטיוב מאפשרות למאות מיליוני ואף מיליארדי אנשים לשתף מידע במהירות, וכך מחברות בין חלקים שונים של העולם ועוזרות להפצת מסרים. נאמר על מספר מהפכות ואירועים חשובים בעת האחרונה, למשל ההפיכה במצרים ב־2011 או גל הטרור שהתרחש בישראל בסוף 2015.
לאור גודלו של הקהל הנחשף לרשת האינטרנט ולתכניה, בחרו יזמים רבים להשתמש ברשת כפלטפורמה עסקית, וכמותם גם גורמים עסקיים וותיקים שבחרו לפעול גם בזירה זו, בהמשך לפעילותם המסורתית, או בנפרד ממנה. אחת הפעילויות המסחריות הוותיקות והמרכזיות ברשת היא פרסום מקוון באינטרנט. אחד המדדים להערכת כמות הגולשים העושים שימוש באתר מסוים לפעולות מסחריות הוא יחס המרה.
ענפי הפעילות העסקית המרכזיים ברשת האינטרנט:
על־פי מחקר שבוצע ב־2009 באוניברסיטת הרווארד יחד עם חברת הייעוץ המילטון,[5] בארצות הברית בלבד יצרה התעשייה העוסקת באינטרנט כ־3 מיליון משרות במשך עשור. נוסף על כך, נוצרו בתקופה זאת במדינה 1.9 מיליון משרות עקיפות סביב התחום.
ערך מורחב – היסטוריה של האינטרנטחזון האינטרנט הופיע במספר מאמרים[דרוש מקור], אך ספרות המדע הבדיוני, אשר לעיתים תכופות מנסה לתאר טכנולוגיה עתידית והשפעתה על החברה, לא הצליחה לחזות את הופעת האינטרנט. אחת התחזיות הבודדות שניתן להשוותן לאינטרנט של ימינו מופיעה בסיפור "A Logic Named Joe" מאת מאריי לנסטר שפורסם ב־1946.[6] בסיפור זה, בני אדם משתמשים במכשירים הנקראים "לוגים", מסופים בעלי צג ומקלדת, בהם ניתן לראות שידורי טלוויזיה, לשלוח דואר אלקטרוני, לתת פקודות קנייה ומכירה של ניירות ערך ועוד.
ניתן לזהות את שורשי האינטרנט במחקר בתחום תקשורת נתונים הנקרא מיתוג מנות (packet switching). מחקר כזה נערך בתאגיד RAND על ידי פול ברן, הידוע מאז כאחד מאבות האינטרנט. המטרה המרכזית למחקר הייתה לבדוק טכניקות לשרידות של רשתות תקשורת במקרה של מלחמה גרעינית. התקשורת הראשונה נעשתה ב־29 באוקטובר 1969 בין לאונרד קליינרוק מאוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס לבין צ'ארלי קליין מאוניברסיטת סטנפורד, כאשר שודרה המילה LOGIN.
רשתות הליבה, שיצרו את הבסיס לרשת האינטרנט, חוברו בשנת 1969 על ידי הסוכנות לפרויקטי מחקר מתקדמים במשרד ההגנה של ארצות הברית (Department of Defense Advanced Research Projects Agency או DoD ARPA) במיזם שנקרא ARPANet. הסוכנות בחנה אפשרויות שונות לניהול הרשת, בדגש מיוחד על שרידות, ועל פי הרעיונות שנבחנו ב-RAND יצרה טכנולוגיות שונות להעברת הנתונים בין הרשתות. ב־1 בינואר 1983, הוחלפה התשתית של ARPANet, שהייתה מבוססת עד אז על NCP לחבילת הפרוטוקולים TCP/IP, שנולדה בעקבות מאמצי המחקר. זוהי למעשה הנקודה שבה הפך האינטרנט להיות דומה לרשת המוכרת לנו כיום - מבחינת התשתית הלוגית.
ההתפתחות הבאה באה מכיוון הקרן הלאומית למדע של ארצות הברית, National Science Foundation, שהקימה בשנת 1986 שדרת מידע (backbone) בין־אוניברסיטאית, לשיתוף מחקר אקדמי. בדומה לרשת של ARPA, רשת זו כונתה NSFNet.
בשנת 1989 הציע טים ברנרס־לי מערכת היפרטקסט גלובלית שבה יוכלו אנשים לחלוק מידע ולקשר מסמכים כך שתיווצר רשת קורים (Web) בינלאומית של מידע מקושר באמצעות קישורים בתוך המלל. לשם כך פיתח בסביבת NeXTStep שפה מיוחדת, HTML, שכללה תחביר אחיד לקישורים בין מסמכי הרשת (URL/URI), תוכנת לקוח (דפדפן) ותוכנת שרת, שהשתמשו בפרוטוקול HTTP.
העבודה על הפרויקט החלה באוקטובר 1990, בדצמבר כבר שימשה המערכת באופן פנימי ב־CERN - המרכז האירופאי לחקר הגרעין. במהלך שנת 1991 הם הציעו את הרעיון לאחראי עליהם במעבדת CERN, אם כי כשלו במאמצים לשכנעו ולכן פתחו קבוצת דיון – תחום שאז היה המפותח ביותר באינטרנט – ודרכה הצליחו לצבור אוהדים ברחבי העולם. ב־6 באוגוסט 1991 נפתח שירות ה־WWW הפנימי של CERN לכלל רשת האינטרנט. אתר ה־WWW הראשון באינטרנט היה info.cern.ch.[7] שנתיים לאחר מכן, כבר היו קיימים 2 מיליון שרתי אינטרנט עם יותר מ־600 אתרי WWW. בשנת 1995 היו קיימים כ־100 אלף אתרי WWW ובשנת 1997, היו כבר כמיליון אתרי WWW.
ערך מורחב – מודל ה-OSI
רשת האינטרנט מבוססת על פרוטוקול IP. הפרוטוקול מגדיר ששיטת התקשורת באינטרנט תהיה באמצעות כתובות. למרכיבים שונים ברשת נקבעת כתובת, הנקראת כתובת IP. בין השאר כתובות IP נקבעות למחשבים, טלפונים, וציוד קצה נוסף; כתובות IP נקבעות גם עבור ציוד תשתית התקשורת, אשר מאפשר את פעולת האינטרנט והחיבור אל האינטרנט, כגון מודמים, מתגים, נתבים ועוד. כתובות ה־IP מאפשרות למרכיבים שקיבלו אותן לתקשר ביניהם. פרוטוקול ה־IP פועל באינטרנט על גבי סוגים שונים ומגוונים של חיבורי רשת, ובכללם LAN, WiFi, DSL ועוד. פרוטוקול ה־IP פועל באינטרנט יחדיו עם פרוטוקול ה־UDP המאפשר העברה מהירה של נתונים (לדוגמה ביישומי הזרמת מדיה), ופרוטוקול ה־TCP המאפשר העברה אמינה של נתונים ברשת (לדוגמה בגלישה בדפי אינטרנט). פרוטוקולים אלו חברים בחבילת הפרוטוקולים TCP/IP הנחשבת כחבילה הבסיסית של הפרוטוקולים באינטרנט. יישומים אשר נבנים על־מנת לפעול ברשת האינטרנט למעשה עושים שימוש בחבילת הפרוטוקולים על מנת לתקשר באינטרנט.
בהיותה של הרשת מבוססת פרוטוקול IP, כדי להתחבר לאינטרנט יש ליצור חיבור בפרוטוקול זה בין המכשיר המשתמש והרשת. חיבור זה נעשה על פי רוב באמצעות ספק שירותי אינטרנט. ספק שירותי אינטרנט הוא חברה או ארגון מורשה אחר, המשמש מתווך בין המשתמש לשרתים השונים ברשת האינטרנט העולמית. קיימות למעלה משלוש מיליארד[דרוש מקור] כתובות IP ציבוריות שנמצאות בשימוש, והמספר הולך וגדל. רוב הכתובות שבשימוש הן בצפון אמריקה ואירופה, אך חלה צמיחה בשימוש והתפוצה גם באסיה[דרוש מקור].
צורת החיבור הביתית אל ספק שירותי האינטרנט התפתחה רבות במהלך השנים. בתחילה היה נפוץ החיבור באמצעות מודם אנלוגי (חיבור בחיוג). מתקנים אלו המירו את המידע הדיגיטלי אותו ייצר המחשב לאותות אנלוגיים, אותם יכלו להעביר על גבי רשת הטלפון הציבורית. (אשר נועדה להעברת שיחות טלפון) כדי להתחבר לספק, המודם חייג אל מספר גישה שהפעיל הספק, ולאחר שנוצרה "לחיצת היד" של מערכת הטלפון, בוצע תיאום בין המודם במחשב המשתמש למודם שאצל הספק והועברו הנתונים. מכיוון שמערכת הטלפון לא תוכננה להעברת נתונים, התקשורת בשיטה זו הגיעה בסופו של דבר לתקרה של 56,000 סיביות לשנייה (אפיק שיחה הוא ברוחב פס של 64,000 סיביות לשנייה).
לאחר מכן, הגיעה טכנולוגיית ISDN, שאיפשרה חיבור בקצב 64 קילו־סיביות לשנייה בקו בודד, או 128 קילו־סיביות לשנייה בקו כפול. טכנולוגיה זו איפשרה גם לבצע שיחות טלפון באיכות קול גבוהה ואף שיחות וידאו, באמצעות מכשירי טלפון המיועדים לה. כיום ישנן ארצות בהן עדיין משתמשים בטכנולוגיה זו לביצוע שיחות טלפון, אף בין קווי ISDN לקווים אנלוגיים רגילים, אך היא הוחלפה בשתי טכנולוגיות מהירות יותר:
טכנולוגיות מבוססות DSL (כגון ADSL), המאפשרות תקשורת אל ספק האינטרנט בקצב של עד 100 מגה־סיביות לשנייה. שיטה זו משתמשת גם היא בקווי הטלפון הרגילים, אך במקום לשדר בתדרים המשמשים לדיבור, היא משתמשת בתדרים גבוהים הרבה יותר, מה שמאפשר להשתמש באותו קו גם לדיבור וגם לתקשורת בעת ובעונה אחת, ולקיים חיבור קבוע אל הספק ללא צורך בחיוג. היא גם חוסכת את הצורך בהמרה של האותות לאות אנלוגי וחזרה לדיגיטלי, כמו במודמים האנלוגיים.
"חיבור בכבלים" הוא אפשרות להשתמש בתשתית הטלוויזיה בכבלים כדי להעביר מידע בצורה דיגיטלית אל ספק האינטרנט, כאשר ספק הטלוויזיה בכבלים משמש מתווך, באופן דומה לרשת הטלפון. החיבור נעשה באמצעות התקן דוקסיס. ישנן ארצות בהן ספק הטלוויזיה גם מספק בעצמו את החיבור לאינטרנט, ומשמש למעשה גם כספק אינטרנט. בישראל נקבע שספק הכבלים, חברת "HOT", יספק רק את התשתית.
בשנים האחרונות החלה להיפרס תשתית סיבים אופטיים, המאפשרת חיבור במהירויות המגיעות עד 1,000 מגה-סיביות לשנייה, המאפשרת שירותים מתקדמים כגון שרותי טלוויזיה על גבי האינטרנט ועוד.
חברות גדולות וארגונים אחרים, כמו מוסדות אקדמיים, הצורכים רוחב פס גבוה במיוחד, מתחברים באמצעות קווי תקשורת מהירים, אך לרוב דרך ספק אינטרנט. קווי תקשורת אלה מספקים קצבי העברה גבוהים באמצעות תשתיות תקשורת כגון קווי נל"ן, תקשורת לוויינית וטכנולוגיות אחרות.
בתחילתו היה האינטרנט מיזם של משרד ההגנה האמריקאי. אולם, בעקבות לחץ בינלאומי בתחילת שנות ה־90 נאלצה ארצות הברית להודיע על ויתור על שליטתה באינטרנט. למרות זאת נסוגה ארצות הברית מהכרזה זאת ביולי 2005 תוך הודעה שנסיגה זו קשורה למלחמה בטרור הבינלאומי (טענה שנדחתה על ידי מרבית הממשלות ועל ידי ארגונים בעולם האינטרנט)[דרוש מקור]. נסיגה זו הביאה ליוזמה להפקיע את האינטרנט מרשותה של ארצות הברית על ידי הקמת שרתי שורש נוספים (כיום 13 מ־15 שרתי העל באינטרנט נמצאים בארצות הברית).
כיום האינטרנט מנוהל בעיקר על ידי שורה של גופים בינלאומיים שמורכבים מנציגים מכל העולם בהם אנשי אקדמיה, ממשל, מסחר ואזרחים פרטיים. הבולטים שבהם הם ICANN, שאחראי על הקצאת השמות והכתובות, איגוד האינטרנט העולמי, שמרכז את התיאום הבינלאומי ו־IETF, שהוא הגוף הטכני שקובע את התקנים באינטרנט. בין גופים אלו יש מערכת כפיפויות מורכבת.
במרץ 2004 הועלתה יוזמה להפקיע את השליטה מגופים אלו בשל חוסר יעילות שגילו, במיוחד ICANN, ולהעביר את השליטה לאו"ם.
במשך שנים הרשת נוהלה באופן נייטרלי - הגוף המנהל רק מסדיר את הנושאים הטכניים ואילו כל אחד יכול להתחבר לרשת ולפרסם בה תכנים כפי העולה על רוחו. למרות זאת, יכולה כל מדינה לנטר ולהגביל את תעבורת האינטרנט בשטחה כפי רצונה. כמו כן, כל מדינה יכולה להחיל את חוקיה על גופים ובודדים הפועלים באינטרנט מתוך שטחה. יש מדינות כגון סין, סוריה ואיראן המנצלות יכולות אלו כדי להגביל את הגישה של אזרחיהם לרשת. למרות זאת, הן אינן יכולות להגביל שרתים או משתמשים במדינות אחרות. מבנה זה מאפשר גם ניצול לרעה כדוגמת השימוש שעושים שולחי דואר הזבל באינטרנט. בשנים האחרונות התפתח ויכוח על אופייה הנייטרלי של הרשת, כאשר החברות המספקות את התשתית תובעות לעצמן זכויות יתר, ומעוניינות לגבות כסף מהאתרים הרווחיים, וזאת בטענה שהן מסבסדות את רווחיהן של חברות אלה.
בישראל מוסדרת הפעילות באינטרנט על ידי איגוד האינטרנט הישראלי.
עם התפתחות הגלובליזציה, והדרישה לקישוריות, נעשים ניסיונות שונים להנגשת האינטרנט בכל נקודה על פני כדור הארץ. התפתחות והוזלת תחום הלוויינות הופכים תהליך זה לאפשרי. בין הלוויינים שנועדו לספק פריסת עולמית (או כמעט) ניתן לציין את:
מערכי לוויינים מהווים רשת של עשרות עד אלפי לוויינים, ויוצרים יחד קישוריות אינטרנט לכל נקודה בעולם, ללא הפסקה.
ערך מורחב – מערכי לוויינים של אינטרנטהמונח "אינטרנט" (באנגלית, internet) הוא קיצור של המונח "Interconnected Networks",[11] המתאר קבוצה של רשתות מחשבים המחוברות ביניהן. השם המיודע האינטרנט (באנגלית the Internet) מציין את המערכת הגלובלית של רשתות מחשבים הפתוחות גם לשימוש ציבורי, שנבנתה החל מסוף המאה ה־20 ומוכרת בציבור הרחב, בה דן ערך זה.
האקדמיה ללשון העברית קבעה את המילה מִרְשֶתֶת (או "רשת תקשורת גלובלית") כתרגום לעברית של המונח הכללי אינטרנט,[12] זאת בעקבות הצעתו של ההיסטוריון ניר מן ב־1998. על פי מן "המילה 'מִרְשֶתֶת' (על משקל 'מרפסת'; 'מרצפת') מגלמת בחובה את המונח 'רשת' ומשמרת את השורש שת"ת ממנו נגזרת המילה 'תשתית'".[13][14] המילה מרשתת חדרה לשימוש חלקי גם לציון האינטרנט, בעיקר בפי קריינים בתקשורת המדוברת. עם זאת, השימוש ב"אינטרנט" מקובל ונפוץ הרבה יותר. נהוג להתייחס לאינטרנט כזכר, אם כי יש שמתייחסים אליו גם כנקבה, בעיקר בשל העובדה שהוא רשת (ורשת היא נקבה)[15]; אך בכל המקרים - ביחיד בלבד.
קיימות גם רשתות אינטרנט נוספות, שאינן גלובליות, כגון אינטראנט (בעברית: מרשתת פנים) של ארגונים שונים.
| עיינו גם בפורטל: | |||
|---|---|---|---|
| פורטל אינטרנט | ||
אינטרנט, דף שער בספרייה הלאומית |
ספר: אינטרנט |
אוסף של ערכים בנושא הזמינים להורדה כקובץ אחד. | |
האינטרנט, ב"וידאופדיה" – אנציקלופדיית הווידאו של חברת החדשות באינטרנט
רן לוי, על ההיסטוריה של האינטרנט, או – איך להכריח את ברית המועצות להשמיד את ארצות הברית, באתר "עושים היסטוריה" (שידור של הפודקאסט וטקסט מלא שלו)
How the Internet Works in 5 Minutes - סרטון המסביר בקצרה איך עובד האינטרנט, באתר יוטיוב (באנגלית)
How the Internet Crossed the Sea, סרטון באתר יוטיוב (אורך: 22:04) סרטון המסביר כיצד האינטרנט חוצה יבשות (באנגלית) Who invented the internet? Google Arts & Culture, 2019 (באנגלית)Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
