אירואל תעופה

אירואל נתיבי אוויר הייתה חברת תעופה ישראלית שהוקמה בשנת 1993 ופשטה רגל בשנת 2000.

אירואל נתיבי אוויר

נתונים כלליים
תקופת הפעילות	1993–2000 (כ־7 שנים)
נתוני חברת תעופה
יאט"א ICAO ROL אות קריאה AEROEL

היסטוריה

החברה הוקמה בשנת 1993 על ידי מיקי ויינשטיין^[1]. בשנת 1997 רכש מנכ"ל אל על לשעבר רפי הר-לב 25% מהמניות^[2].

בתחילת דרכה נחכרו 3 מטוסי גראמן גאלפסטרים 1 ששימשו עבור טיסות בקווים קצרים ופנים ארציים. החברה גם הפעילה מטוס מנהלים מדגם וסטווינד מתוצרת התעשייה האווירית לישראל. המטוס שימש לטיסות מנהלים ונשכר מספר פעמים לצורך הטסת ראשי הממשלה יצחק רבין ובנימין נתניהו^[3].

בשנת 1997 החברה חכרה מטוסי בומברדיה דאש 8 מחברה קנדית, גם הם שימשו עבור קווים קצרים ופנים ארציים. בין השאר ביצעה אירואל במטוסי הדאש 8 טיסות עבור אל-על בין נמל התעופה חיפה ללרנקה^[4].

במרץ 1998, התמודדה במכרז למפעיל קו טיסות שני לשדה התעופה ראש פינה ומנחת קריית שמונה, אך לא זכתה בו^[5].

בקיץ 1998 הייתה אירואל חברת השכר הישראלית השנייה בגודלה לאחר סאן-דור, והטיסה 40 אלף נוסעים ליעדים קרובים (יוון וטורקיה)^[6]. היא הפעילה גם את הקו בין תל אביב לניקוסיה עבור אל-על וסייפרוס-איירווייס הקפריסאית.

באפריל 1999, החלה להפעיל עבור אל-על את קו הטיסות הסדיר מתל אביב לעמאן שכלל 3 טיסות שבועיות. הקו פעל עד נובמבר 1999, לאחר שחברת אירואל הפסיקה את פעילותה^[7].

ביול 1999, נחתמה גם עסקה עם אל על לרכישת שני מטוס בואינג 200–737, לאחר משא ומתן של מספר חודשים, תמורת כ-13 מיליון דולר, שכל אחד מהם מסוגל לשאת 120 נוסעים לטווחים בינוניים^[8]. העסקה כללה במקור שני מטוסים שהיו אמורים לשרת את החברה, אך רק מטוס אחד שירת את החברה. המטוס שימש לטיסות שכר להונגריה^[9].

בנובמבר 1999, בקשה צו להקפאת הליכים עקב חובות של 4.5 מיליון דולר, זמן קצר אחר כך נסגרה^[10].

צי המטוסים

צי המטוסים של אירואל נתיבי אוויר כלל את המטוסים הבאים:

דגם	מספר מטוסים	זיהוי כלי טיס ("זנב")
בואינג 200–737	1	4X-ABN
דה הבילנד דאש 8–300	2	4X-ARP, 4X-ARU
גראמן גאלפסטרים 1	3	4X-ARV, 4X-ARG, F-GFIB

מטוס הבואינג 200–737 של החברה התחיל את שירותו באל על בשנת 1982, בשנת 1988 הוא הוחכר לחברת Lan Chile ובאותה שנה חזר לשרת באל על^[11]. בשנת 1989 המטוס הוחכר לארקיע ובשנת 1999 הוא הוחכר לאירואל נתיבי אוויר, אך מכיוון שזו פשטה רגל הוא הוחזר למפעיל המקורי ונמכר לחברה דרום אפריקאית בשם Nationwide Air Charter והוצא משירות בשנת 2008 עקב פשיטת הרגל של החברה^[12].

מטוסי הדאש 8 התחילו את שירותם בחברת TABA בשנת 1991, לאחר מכן בשנת 1996 שירתו בחברת DAC Air, בשנת 1998 חכרה אירואל נתיבי אוויר את המטוסים ובשנת 2000, בסמוך לפשיטת הרגל של החברה, הם הועברו לחברות תעופה אחרות. החל משנת 2007 הם שירתו בחברת LIAT עד שהוצאו משירות בשנת 2015.

מטוסי ה גראמן גאלפסטרים 1 היו חכורים מחברת תעופה צרפתית, המטוס שהושאר עם אות קריאה צרפתי (F-GFIB) התחיל לשרת בשנת 1988, המטוסים האחרים שהיו רשומים עם אות קריאה ישראלי (4X-ARG, 4X-ARV) התחילו לשרת בשנת 1964.

קישורים חיצוניים

• דרור מרום, ‏אחד ממנועיו במטוס של חברת איירואל כבה במהלך טיסה מקפריסין לישראל, באתר גלובס, 26 באפריל 1998