שאלות נפוצות
ציר זמן
צ'אט
פרספקטיבה

אירוויזיון למוזיקאים צעירים 1998

מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

Remove ads

האירוויזיון למוזיקאים צעירים 1998 הייתה המהדורה התשיעית של האירוויזיון למוזיקאים צעירים, שהתקיימה בקונצרטהאוס בווינה ב-4 ביוני 1998.[1] התחרות אורגנה על ידי איגוד השידור האירופי (EBU) והשדרן המארח היה Österreichischer Rundfunk (ORF). מוזיקאים משמונה מדינות השתתפו בגמר המשודר בשידור חי בטלוויזיה. אוסטריה ורשת השידור ORF אירחו בעבר את התחרות במוזיקפראיין ב-1990. בסך הכל השתתפו 13 מדינות בתחרות ולכן נערך חצי גמר יומיים קודם לכן, 5 מדינות לא עלו לגמר. כל המשתתפים ביצעו יצירה קלאסית לבחירתם בליווי התזמורת רדיו וינה בניצוחו של דניס ראסל דייוויס.[1]

עובדות מהירות מספר התחרות, חצי גמר 1 ...

סלובקיה ערכה את הופעת הבכורה שלה בתחרות, בעוד שקרואטיה ושוודיה חזרו לתחרות לאחר פרישה. שבע מדינות פרשו מהתחרות ב-1998; בלגיה, צרפת, גרמניה, יוון, פולין, פורטוגל ושווייץ. הפרישה של גרמניה הפתיעה במיוחד, שכן היא זכתה במהדורה הקודמת בשנת 1996. בתחרות גם נסיגה לראשונה המדינה המארחת של המהדורה הקודמת, פורטוגל.

המדינות שלא עלו לגמר היו קפריסין, נורווגיה, אסטוניה, אירלנד וספרד.

Remove ads

מקום

Thumb
קונצרטהאוס, וינה. מקום האירוויזיון של מוזיקאים צעירים 1998.

הקונצרטהאוס, אולם קונצרטים בווינה, אוסטריה, היה המקום המארח למהדורת 1998 של האירוויזיון למוזיקאים צעירים.[1] הוא נפתח בשנת 1913, וממוקם ברובע השלישי בווינה. מאז הקמתו הוא תמיד ניסה להדגיש גם מסורת וגם סגנונות מוזיקליים חדשניים.

בקונצרטהאוס יש את התזמורת הסימפונית של וינה, האקדמיה לזמר ווינר סינגאקדמי והקלנגפורום וינה.

פורמט

יוליאן רחלין היה המנחה של התחרות ב-1998 והופיע במהלך ההפסקה בתחרות.[1]

תוצאות

סיבוב מקדים

בסך הכל השתתפו 13 מדינות בסבב המקדים בתחרות 1998, מתוכן שמונה העפילו לגמר הגדול המשודר בטלוויזיה. המדינות הבאות לא הצליחו להעפיל.[1]

  • קפריסין
  • אסטוניה
  • אירלנד
  • נורווגיה
  • ספרד

גמר

פרסים הוענקו לשלוש המדינות המובילות במקומות הראשונים. הטבלה שלהלן מדגישה את אלה באמצעות זהב כסף וברונזה. תוצאות של המשתתפים הנותרים אינן ידועות ומעולם לא פורסמו על ידי איגוד השידור האירופי.[2]

מידע נוסף לצייר, מדינה ...

חבר השופטים

חברי המושבעים כללו את האנשים הבאים:[1]

  • ארצות הברית – יהודי מנוחין (ראש)
  • אוקראינה – ואדים ברודסקי
  • צרפת - ז'רארד קאוסה
  • פרידריך דוליגאל
  • סלובקיה – ג'ק מרטין הנדלר
  • גאורגיה – ננה יאשווילי
  • אריק קושנר
  • רוסיה - אלכסיי ליובימוב

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

Loading related searches...

Wikiwand - on

Seamless Wikipedia browsing. On steroids.

Remove ads