אלגיה

אֵלֶגְיָה (ביוונית: ἐλεγεία) הוא מונח שבמקורו ציין משקל שירי מסוים, ובהמשך קיבל שתי הוראות נוספות. ההוראה הראשונה הוא מעין פואמה, לרוב פואמת אבל, שבה מחשבות נוגות על אדם שמת או על עצב בכלל, או על עניין מוזר או מסתורי למחבר. ההוראה האחרת של המונח אלגיה היא יצירה מוזיקלית בעלת מקצב עצוב או רציני.

דוגמה ליצירה אֵלֵגִית היא מגילת איכה, המקוננת על חורבן ירושלים.

אלגיה מרכזית בתקופת רומא העתיקה היא "אלגיית האהבה" של אובידיוס, שמשקלה בנוי מדו-טור מעורב שבו שני טורים החוזרים על עצמם, הטור הראשון במשקל הקסמטר דקטילי והטור השני משקלו פנטמטר. בשיריו "אהבות" אובידיוס מציין כי ניסה לכתוב אפוס במשקל ההקסמטר הדקטילי וקופידון הוריד לו רגל אחת ולכן משקל השורה השנייה הוא פנטמטר (חמש) ולא הקסמטר (שש). יתרה מכך, המשקל החדש יוצר אווירה יותר אירונית ומשעשעת מאשר דרמטי.^[1]

ראו גם

• קינה

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא אלגיה בוויקישיתוף

• אלגיה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)