אליכם עדה קדושה

אליכם עדה קדושה היא קינה שנאמרת בליל תשעה באב ברוב קהילות נוסח הספרדים, וכן אצל יהודי תימן, שמחברה אינו ידוע. הקינה פותחת בשאלה מה נשתנה הלילה הזה מכל הלילות, שאלה המוזכרת במשנה ופותחת את נוסח ההגדה של פסח הנאמרת בליל הסדר. כל הקינה עוסקת בהשוואה בין מנהגי החירות ההודאה על הניסים והישועות שנעשים בליל הסדר לבין מנהגי האבלות שנעשים בתשעה באב. לפי לוח השנה העברי שני לילות אלה חלים בכל שנה באותו יום בשבוע, והקינה מחדדת בדרך של שאלות ותמיהות את ההבדל העצום שבין שני הלילות.

אֲלֵיכֶם עֵדָה קְדוֹשָׁה
אֲלֵיכֶם עֵדָה קְדוֹשָׁה אֶשְׁאַל מִכֶּם שְׁאֵלוֹת: מַה נִּשְׁתַּנָּה הַלַּיְלָה הַזֶּה מִכָּל הַלֵּילוֹת? מַדּוּעַ בְּלֵיל פֶּסַח אוֹכְלִים מַצּוֹת וּמְרוֹרִים, עַתָּה הַלַּיְלָה הַזֶּה שָׂבַעְנוּ בּוּז וּמְרוֹרִים? עַל הֶרֶג הַכְּשֵׁרִים וְעַל זֶרַע יְשָׁרִים, עַל כֵּן בִּבְכִי תַּמְרוּרִים אֶשָּׂא קוֹלִי כְחוֹלוֹת. מַדּוּעַ בְּלֵיל פֶּסַח שֻׁלְחָן עָרוּךְ בְּשִּׂמְחָה, עַתָּה בַּעֲווֹנוֹתֵינוּ בְּלֵיל זֶה קוֹל אֲנָחָה? אֲהָהּ כִּי לֹא מָצָאנוּ לְכַף רַגְלֵנוּ מְנוּחָה, אוֹי כִּי בָאָה צָרָה עַל כֵּן אֶשְׁכַּח מְחוֹלוֹת. מַדּוּעַ בְּלֵיל פֶּסַח שׁוֹתִים כּוֹסוֹת בִּבְרָכָה, עַתָּה אֲנַחְנוּ בְּלֵיל זֶה נִקְרָא[1] מְגִלַּת אֵיכָה? אֵיכָה בְּגָלוּת יָשַׁבְתִּי וּבָאתִי אֶרֶץ מְבוּכָה, לָכֵן אֲנִי עַל כָּכָה אֲעוֹרֵר קוֹל יְלָלוֹת. מַדּוּעַ בְּלֵיל פֶּסַח קוֹרִין תָּמִיד הַגָּדָה, עַתָּה נֹאמַר בְּלֵיל זֶה בְּכִי תַּמְרוּר וּקְפָדָה? אוֹיָה כִּי גַּרְתִּי מֶשֶׁךְ וּבָא עֵת פְּקֻדָּה, אוֹי עַל קִרְיָה חֲמוּדָה וְעַל בָּתֵּי תְפִלּוֹת. מַדּוּעַ בְּלֵיל פֶּסַח נִגְמֹר תָּמִיד הַהַלֵּל, עַתָּה אֲנַחְנוּ בְּלֵיל זֶה נְהִי מִסְפֵּד וִילֵיל? כִּי בַּעֲווֹנוֹתֵינוּ עַתָּה לֹא נוּכַל לְהִתְפַּלֵּל, כִּי בֵּית מִקְדָּשׁ מִתְחַלֵּל וְגַם חָרְבוּ הֵיכָלוֹת. מַדּוּעַ בְּלֵיל פֶּסַח אוֹמְרִים שְׁפֹךְ בְּזִמְרָה, עַתָּה בְּלֵיל זֶה שָׁתִינוּ לַעַן רֹאשׁ וּמָרָה? אוֹי כִּי שִׂמְחָה נֶעְדָּרָה דַּרְכֵי צִיּוֹן אֲבֵלוֹת. הִתְנַחֲמוּ בְגָלוּת בָּנִים יוֹשְׁבִים בְּצָיוֹן, אֲרוֹמִמְכֶם מִשִּׁפְלוּת אָכִין עֲבוֹדַת צִיּוֹן, אֶבְנֶה נְוֵה אַפִּרְיוֹן אָז תִּשְׂמְחוּ בְּגִילוֹת.

בסופו של כל בית מובא מענה לשאלה ונימוק לאבל בלילה הזה, באזכור אחת מצרות הגלות והחורבן, ובאמירה שיש סיבה לאבלות רבה בגללו. כך למשל בבית הראשון: "עַל הֶרֶג הַכְּשֵׁרִים וְעַל זֶרַע יְשָׁרִים, עַל כֵּן בִּבְכִי תַּמְרוּרִים אֶשָּׂא קוֹלִי כְחוֹלוֹת".

כמו קינות אחרות מסתיימת גם הקינה הזו בדברי עידוד ונחמה, הבית האחרון שלה מבטיח הרמת קרן ישראל וחזרת העבודה בבית המקדש: "הִתְנַחֲמוּ בְגָלוּת בָּנִים יוֹשְׁבִים בְּצָיוֹן, אֲרוֹמִמְכֶם מִשִּׁפְלוּת אָכִין עֲבוֹדַת צִיּוֹן, אֶבְנֶה נְוֵה אַפִּרְיוֹן אָז תִּשְׂמְחוּ בְּגִילוֹת".

אצל חלק מהעדות משמשת השורה "מַה נִּשְׁתַּנָּה הַלַּיְלָה הַזֶּה מִכָּל הַלֵּילוֹת?" כרפרן שנאמר על ידי הקהל, בעוד שאר הקינה נאמרת על ידי החזן.

ביום תשעה באב, אומרים הספרדים קינה דומה, הפותחת במילים "אליכם עדה נאמנה".

התנגדות לקינה

רבי יעקב ישראל חגיז בספרו סובר שיש כמה קינות שאין ראוי לומר אותן. בין יתר הקינות שלדעתו אין לומר הזכיר את הקינה אליכם עדה קדושה, וטען שקינה זו היא בעלת אופי ילדותי מדי, השאלות שנשאלות בה מתאימות לשיח עם תינוקות ולא עם עדה קדושה. הוא הוסיף שאין כל קושי במה שעושים בתשעה באב, משום שאבלות החורבן היא הגיונית ומתאימה למצבו של עם ישראל, הקושי מתעורר דווקא בליל הסדר, שבו נוהגים כבני מלכים על אף הגלות.^[2]

בשל התנגדות זו, נוהגות חלק מן העדות לדלג על הקינה הזו.

קישורים חיצוניים

• הפיוט אליכם עדה קדושה, באתר הפיוט והתפילה
• הרב משה סוסנה, אליכם עדה קדושה, בנוסח יהדות מרוקו, באתר יוטיוב
• אדיר ושדי, אליכם עדה קדושה, בנוסח יהדות תימן, באתר יוטיוב
• נהוראי בוכריץ, אליכם עדה קדושה, בנוסח יהדות ג'רבה, באתר יוטיוב
• רבי אליהו מסלתון טראב, אליכם עדה קדושה, בנוסח יהדות דמשק, באתר יוטיוב