אלכסנדרה החשמונאית (השלישית)

אלכסנדרה החשמונאית (מכונה השלישית כדי להבדילה מן האחרות; ? – 31 לפנה"ס?) הייתה מנהיגה מבית חשמונאי. היא הנהיגה מובלעת מורדת קטנה סביב מבצר הורקניה, שעמדה בפני חילות הורדוס קרוב לשש שנים.

אין לבלבל ערך זה עם הערך "שלומציון אלכסנדרה" או "אלכסנדרה החשמונאית".

אלכסנדרה הייתה בתו של אריסטובולוס השני, ואחותם של אלכסנדר השני והמלך החשמונאי האחרון ביהודה, מתתיהו אנטיגונוס השני. יוסף בן מתתיהו מזכיר אותה פעמיים בחיבורו "מלחמת היהודים". הוא מספר כי לאחר שאלכסנדר הוצא להורג, שלח תלמי בן מנאיוס (אנ'), שליט כלקיס, את בנו פיליפיון לאשקלון להביא את אחיו של אלכסנדר – אנטיגונוס, אלכסנדרה ואחות נוספת, כדי שיהיו תחת חסותו. פיליפיון חטף אותם מאמם, הביאם לאביו ולאחר שחשק באלכסנדרה נשא אותה לאשה. אביו המית אותו בשל כך ונשא את אלכסנדרה לאשה בעצמו.^[1]

יוסף בן מתתיהו מדווח בקיצור רב על התבצרותה של "אחות אנטיגנוס",^[2] אך אינו מציין את שמה ולא ברור במי משתי האחיות מדובר. ישראל שצמן מציין כי "שם אחותו של אנטיגונוס אינו ידוע",^[3] בעוד קנת אטקינסון סבור כי מדובר באלכסנדרה.^[4] היא גייסה את תומכיו של אחיה אנטיגונוס - שהודח על ידי הורדוס, נלקח בשבי, והוצא להורג באנטיוכיה בפקודת מרקוס אנטוניוס - והשתלטה על הורקניה המרוחקת במדבר. קנת אטקינסון העריך כי הדבר אירע ב-37 לפנה"ס, שנת הוצאתו להורג של אנטיגונוס. היא משלה במקום עד סמוך לקרב אקטיום ב-31 לפנה"ס; באותה עת, נדרש הורדוס לשלוח את צבאו לעזרתם של מרקוס אנטוניוס וקלאופטרה נגד אוקטביאנוס, אך נאלץ לצאת להורקניה במקום, כדי לדכא את המורדת. סביר להניח שאלכסנדרה הוצאה להורג לאחר תבוסתה. כרוב מוחלט של ההיסטוריונים, העריך אטקינסון כי היה מדובר באמתלה בלבד מצד הורדוס, כדי לא להשתתף בעימות ולהסתכן בבחירת צד מפסיד. אך הוא כתב שאם הדבר בכל זאת נכון, הרי שאלכסנדרה אולי שינתה את ההיסטוריה, שכן הורדוס היה עשוי להטות את הכף נגד אוקטביאנוס באקטיום.

לא ידוע עליה דבר מלבד פרטים אלה, ויוסף בן מתתיהו לא כתב דבר אודותיה בחיבורו "קדמוניות היהודים". על אף שלמרותה סרה נחלה קטנה בלבד, הייתה אלכסנדרה המנהיגה העצמאית האחרונה מבין החשמונאים.^[5]