אלמאנים

אלמאנים (בלטינית: Alemanni או Alamanni, מילולית: "כל האנשים"^[1]) היו קונפדרציה של שבטים גרמאניים סואבים אשר חיו באזור נהר הריין העליון באירופה. הוזכרו לראשונה על ידי הרומאים ב-213 לספירה. האלמאנים השתלטו על אזור האגרי דקומטס ב-260 לספירה, ולאחר מכן התרחבו לאזור אלזס וצפון שווייץ. ב-496 לספירה האלמאנים נכבשו על ידי המנהיג הפרנקי כלוביס הראשון ושולבו תחת שליטתו, כשהם מוזכרים כשומרים על המסורות הפגניות עד המאה ה-7, בה התחילו להתנצר.

המונח "אלמניה" מפנה לכאן. לערך העוסק בקבוצת כדורגל, ראו אלמניה אאכן.

אזורים שיושבו על ידי האלמאנים ואזורי הקרבות שנערכו בין האלמאנים והרומים, המאה ה-3 עד ה-6.

במספר שפות (ערבית, טורקית, צרפתית, ספרדית, פורטוגזית, וולשית ופרסית), השם „אלמאנים״ הפך להיות שמם של הגרמנים כולם, ובהתאמה, השם "אלמאניה" הפך להיות שמה של גרמניה כולה. כמו כן, שמם השתמר בשם של השפה האלמאנית: קבוצת ניבים של השפה הגרמנית.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא אלמאנים בוויקישיתוף

• אלמאנים, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
• אלמאנים, באתר אנציקלופדיית ההיסטוריה העולמית (באנגלית)