אלקטרון (משגר)

אלקטרון (באנגלית: Electron) הוא משגר לוויינים של החברה הניו זילנדית־אמריקאית רוקט לאב (אנ'), המיועד לשיגור לוויינים זעירים, כגון קיובסאט, למסלול לווייני נמוך. היכולת הנומינלית של המשגר היא שיגור מטען במשקל 200 ק"ג למסלול מסונכרן־שמש בגובה של 500 ק"מ, אך המשקל המקסימלי שהוא מסוגל לשגר למסלול עומד על 300 ק"ג, בעלות של כ־4.9 מיליון דולר לשיגור.^[1]

אלקטרון
Electron

שיגור אלקטרון לטיסתו השנייה - הראשונה שהושלמה בהצלחה (תמונת שימוש הוגן)
ייעוד	שיגור לוויינים זעירים
יצרן	רוקט לאב
ארץ ייצור	ניו זילנד
עלות שיגור	כ־4.9 מיליון דולר
היסטוריית שיגורים
סטטוס	פעיל
אתרי שיגור	רוקט לאב LC-1, חצי האי מאהיה, באי הצפוני של ניו זילנד
שיגורים	50
הצלחות	46
כישלונות	4
שיגור ראשון	25 במאי 2017
שיגור אחרון	יוני 2024
יכולת
מטען ל־LEO	200-300 ק"ג
מידע נוסף גובה 17 מטר קוטר 1.2 מטר שלבים 2, עם שלב שלישי אופציונאלי שלב ראשון קוטר 1.2 מטר משקל 10,500 ק"ג (בתדלוק מלא)[1] מספר מנועים 9 סוג מנוע רותרפרד דחף 162-192 קילו־ניוטון מתקף סגולי 303 שניות דלק RP-1 ו־LOX שלב שני קוטר 1.2 מטר מספר מנועים 1 סוג מנוע רותרפרד דחף 22 קילו־ניוטון מתקף סגולי 333 שניות דלק RP-1 ו־LOX שלב שלישי מספר מנועים 1 סוג מנוע קירי (Curie) דחף 0.12 קילו־ניוטון[2]

פיתוח המשגר אלקטרון החל בשנת 2012 וטיסת הבכורה שלו נערכה ב־25 במאי 2017, אך המשגר נכשל להיכנס למסלול. טיסת המבחן השנייה ב־21 בינואר 2018, הייתה הראשונה שהושלמה בהצלחה. אתר השיגור של המשגר רוקט לאב - מתחם שיגורים 1 נמצא בבעלות פרטית של חברת רוקט לאב, וממוקם בחצי האי מאהיה (אנ') שבאי הצפוני של ניו זילנד.

חברת רוקט לאב הוקמה בשנת 2006 על ידי אזרח ניו זילנד פיטר בק, במטרה "להסיר את החסמים ל[תעשיית] החלל המסחרית באמצעות סיפוק הזדמנויות שיגור תכופות למסלול לווייני נמוך", על פי אתר החברה.^[3]

תיאור המשגר

אתר השיגור של אלקטרון בחצי האי מאהיה, שבאי הצפוני של ניו זילנד

למשגר עיצוב בסיסי דו־שלבי, עם אופציה לשלב שלישי נוסף. השלב הראשון מאיץ את כלל הרכב בשלבים הראשונים של השיגור, ומתנתק מהשלב העליון לאחר כילוי הדלק שלו. לאחר ההתנתקות, המנוע של השלב השני מופעל ומכניס את המטען המשוגר למסלול סביב כדור הארץ. שלב שלישי נוסף, אופציונלי, שנחשף בינואר 2018, מיועד לספק גמישות רבה יותר במסלול הסופי של הלוויינים, ולעגל את המסלול האליפטי שהשלב השני מכניס אותם אליו. קוטרו של המשגר 1.2 מטר והוא מתנשא לגובה של 17 מטר.^[4]

השלב הראשון מכיל תשעה מנועי דלק נוזלי מסוג רתרפורד (אנ'), הקרוי על שם יליד ניו זילנד והפיזיקאי זוכה פרס נובל ארנסט רתרפורד. השלב הראשון יוצר ברגע ההמראה 162 קילו־ניוטון של דחף. לשלב השני והעליון של המשגר יש מנוע רתרפורד יחיד המותאם לפעילות בתנאי ריק, שכן הוא מופעל לאחר התנתקות מהשלב הראשון בשלבים הגבוהים ביותר של האטמוספירה, עם דחף של 22 קילו־ניוטון.

מנוע הרתרפורד שורף דלק נוזלי מסוג RP-1 (דלק קרוסין מזוקק) וחמצן נוזלי (LOX). המנוע הוא הראשון מסוגו בעולם שמפעיל את משאבות הטורבו שבו באמצעות מצבר חשמלי. המשאבות אחראיות על שאיבת והזרקת הדלק הנוזלי והחמצן הנוזלי לתא הבעירה של המנוע. במנגנון הסטנדרטי המכונה "מעגל מחולל גז" (אנ'), תא בעירה משני יוצר גז חם שמפעיל את המשאבות.^[5] לפי החברה, הפעלתן באופן חשמלי מגביר את יעילות המנוע מ־50% ל־95%.^[1] רכיבי המנוע מיוצרים בהדפסה תלת-ממדית.^[6]

רוקט לאב חשפה לאחר טיסת המבחן השנייה של המשגר, והראשונה שהושלמה בהצלחה, כי בחנה בניסוי שלב רקטי שלישי המכונה "kick stage". השלב מופעל באמצעות מנוע בשם "קירי" (Curie) שגם כן נבנה על ידי החברה באמצעות הדפסת תלת-ממד. מטרתו לספק ללקוחות החברה גמישות רבה יותר במסלול אליו יוכנסו המטענים שלהם.^[7]

"רוקט לב" מתכננת להנחית את המשגר באמצות מצנח שיתפס ע״י מסוק באוויר כדאי להפוך את המשגר לרב שימושי, במהלך שיגור בדצמבר 2020 נוסה המצנח וטיל נאסף ע״י אוניה כדי לבדוק כדאיות לשיגור חוזר.

בשנת 2023 החלו שיגורים מנמל החלל האזורי המרכז-אטלנטי.

פרטי ארבעת השיגורים הראשונים

מס'	תאריך (UTC)	אתר שיגור	מטען	משקל המטען	לקוח	מסלול	תוצאה
	הערות
1	25 במאי 2017, 04:20[8]	מאהיה LC-1	"It's a Test" - טיסת מבחן		ללא לקוח	LEO	כישלון
	המשגר המריא בהצלחה וביצע היפרדות של השלב הראשון וניתוק של מעטפת המטען. לאחר שהגיע לגובה של כ־224 ק"מ, תקלה במכשיר טלמטריה הביאה לניתוק זמני בקשר עם המשגר, והוא הושמד על ידי פקחי בטיחות טיסה[9]
2	21 בינואר 2018, 01:43[1]	רוקט לאב - מתחם שיגורים 1	"Still Testing" לוויין זעיר מסוג Dove, שני לוויינים זעירים מסוג Lemur-2, והלוויין "כוכב האנושות"		Planet Labs / Spire Global	LEO	הצלחה
	טיסת המבחן השנייה של המשגר, והראשונה שהושלמה בהצלחה. תוכננה במקור להתבצע בדצמבר 2017, אך נדחתה מספר פעמים עקב בעיות עם הרכב או תנאי מזג אוויר, ובסופו של דבר נדחתה לינואר 2018. טיסת המבחן כללה שיגור ראשון של מטענים עבור לקוחות של חברת רוקט לאב - לוויין זעיר מסוג Dove (אנ') לתצפית על כדור הארץ, של חברת Planet, ושני לוויינים זעירים מסוג Lemur-2 של חברת Spire (אנ'), שמטרתם לבצע ניטור אחר ספינות ותצפיות מזג אוויר. המטען כלל גם לוויין רביעי שפותח על ידי מייסד ומנכ"ל רוקט לאב פיטר בק, המכונה "כוכב האנושות". שיגורו נחשף רק מספר ימים לאחר השיגור. הלוויין, כדור גאודזי בקוטר של כמטר, העטוף ב-65 לוחות מחזירי אור, מיועד להיות עצם בהיר בשמי הלילה ולהיראות בעין בלתי-מזוינת. משך חיי המסלול המתוכננים שלו הם 9 חודשים, לאחריהם יישרף באטמוספירה.[10] הטיסה בחנה גם, לראשונה, שלב רקטי שלישי המכונה "kick stage". השלב מיועד לספק גמישות רבה יותר במסלולים של הלוויינים המשוגרים. בטיסה, השלב שינה את המסלול של שני לווייני ה־Lemur-2 ממסלול אליפטי של 300 ק"מ על 500 ק"מ, למסלול מעגלי יותר של 490 על 500 ק"מ.[7]
3	11 בנובמבר 2018	רוקט לאב - מתחם שיגורים 1	7 לוויינים זעירים - (קיובסאט)			LEO	הצלחה
4	16 בדצמבר 2018	רוקט לאב - מתחם שיגורים 1	13 קיובסאטים, חלקם עבור נאס"א			LEO	הצלחה

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא אלקטרון בוויקישיתוף

• אלקטרון, באתר חברת Rocket Lab