אויל-מרדוך

אויל-מרדוך,^[1] אָמֵל מְרדוך או אָמֵל מְרֹדַךְ או בכינויו המקראי אֱוִיל מְרֹדַךְ, היה בנו ויורשו של נבוכדנצר השני. כיהן כמלך בבל, מחודש אלול בשנת 562 לפנה"ס עד חודש תשרי בשנת 560 לפנה"ס^[2].

אויל-מרדוך

מדינה	בבל
נרצח	560 לפנה״ס

דמותו במקרא

כינויו המקראי אויל מרודך, משמעותו איש-מרדוך (awīl-Marduk), נחשב למלך סבלן כלפי העמים הכבושים אשר היו בחסותו, יותר מאשר אביו. מעשיו הציתו מחדש את תקוות גולי יהודה לחידוש מלכות בית דוד, אשר הנצר האחרון שלה היה יהויכין בן יהויקים, שישב בכלא הבבלי.

המקרא מספר שבסוף שנת המלכתו שחרר את יהויכין מלך יהודה מכלאו, כעבור 37 שנה מאז שאביו נבוכדנצר הגלה אותו לבבל בשנת 597 לפנה"ס. השחרור אירע בסוף חודש אדר שנת 561 לפנה"ס, מספר ימים לפני חגיגות ראש השנה הבבלי בתחילת חודש ניסן.

"וַיְהִי בִשְׁלֹשִׁים וָשֶׁבַע שָׁנָה לְגָלוּת יְהוֹיָכִין מֶלֶךְ-יְהוּדָה בִּשְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ בְּעֶשְׂרִים וְשִׁבְעָה לַחֹדֶשׁ נָשָׂא אֱוִיל מְרֹדַךְ מֶלֶךְ בָּבֶל בִּשְׁנַת מָלְכוֹ אֶת-רֹאשׁ יְהוֹיָכִין מֶלֶךְ-יְהוּדָה מִבֵּית כֶּלֶא. וַיְדַבֵּר אִתּוֹ טֹבוֹת וַיִּתֵּן אֶת-כִּסְאוֹ מֵעַל כִּסֵּא הַמְּלָכִים אֲשֶׁר אִתּוֹ בְּבָבֶל. וְשִׁנָּא אֵת בִּגְדֵי כִלְאוֹ וְאָכַל לֶחֶם תָּמִיד לְפָנָיו כָּל-יְמֵי חַיָּיו. וַאֲרֻחָתוֹ אֲרֻחַת תָּמִיד נִתְּנָה-לּוֹ מֵאֵת הַמֶּלֶךְ דְּבַר-יוֹם בְּיוֹמוֹ כֹּל יְמֵי חַיָּו"

— ספר מלכים ב', פרק כ"ה, פסוק כ"ז

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא אויל-מרדוך בוויקישיתוף