אסטורה מאייר

ד"ר אסטורה מאייר (באיטלקית: Astorre Mayer; ‏12 במרץ 1906^[1] – 23 באוגוסט 1977^[2]) היה מהנדס, תעשיין ונדבן יהודי-איטלקי שכיהן כקונסול כבוד של מדינת ישראל במילאנו בשנותיה הראשונות של מדינת ישראל. במשרדיו במרכז העיר היו משרדי הקונסוליה הישראלית שבמילאנו^[3].

אסטורה מאייר
Astorre Mayer

אין תמונה חופשית
לידה	12 במרץ 1906 איטליה
פטירה	23 באוגוסט 1977 (בגיל 71) מילאנו, איטליה
מדינה	איטליה
מקום מגורים	מילאנו
פרסים והוקרה	מסדר ההצטיינות למלאכה

פעילות תעשייתית

מפעל ויטה מאייר הנטוש בקאירטה

שלט רחוב אסטורה (על שם אסטורה מאייר) בנווה יעקב בירושלים

נולד לסאלי מאייר, פעיל ציוני איטלקי ולמטילדה ויטה, בתו של אסטורה ויטה שהיה תעשיין בולט בצפון איטליה.^[1] למד הנדסת מכונות במילאנו והשתלב בעבודה בחברת תעשיית הנייר המשפחתית בקאירטה (אנ') שבין מילאנו ווארזה שנקראה ויטה-מאייר (איט'). ב-1953, לאחר מות אביו, עבר לנהל את החברה ששגשגה בשנות ה-50 וה-60, פעלה בשישה אתרים,^[2] והעסיקה כ-2,500 עובדים.^[4] ב-1966 הוענק לו על ידי נשיא איטליה עיטור "אביר מסדר העבודה" (אנ').^[2] בשנות ה-70 נקלעה החברה באיטליה לקשיים וב-1977, בסמוך לפטירתו של מאייר, הגיעה לפשיטת רגל ומפעליה נסגרו.^[4]

פעילות יהודית וציונית

ב-1950 מונה מאייר לקונסול כבוד של ישראל בצפון איטליה.^[5] הוא פעל רבות למען ענייני ישראל באיטליה; גם בצורה גלויה, בתמיכה במשלחת ארכאולוגית איטלקית לחפירות בקיסריה (בראשות אנטוניו פרובה (איט')^[6]), ובהקמת אגודת ידידי האוניברסיטה העברית,^[5] וגם ביצירת קשרים עם האישים המשפיעים ביותר באיטליה. סרג'יו יצחק מינרבי טען כי מאייר קשר קשרים עם הקרדינל של ונציה, ג'וזפה רונקלי, בטרם זה הפך לאפיפיור יוחנן ה-23 וקשרי ידידות עם הקרדינל ג'ובאני מונטיני, שהפך ב-1963 לאפיפיור פאולוס השישי.^[5]

בשנת 1953 יזם מאייר את הקמת מפעלי נייר חדרה והיה שותף בחברה. הוא נמנה עם המייסדים של החברה לישראל אשר הוקמה בשנת 1968, בעקבות הוועידה הכלכלית הראשונה שהתקיימה בירושלים. יחד עמו היו משקיעים מוכרים כמו: בנו גיטר, ויקטור קרטר, הברון אדמונד דה רוטשילד, סר זיגמונד ורבורג ושאול אייזנברג.^[7] בשנות ה-60 שימש כיושב ראש הכינוס של הקהילות באירופה לשירותי יהדות (Standing Conference on European Jewish Community Services) שפעל בעזרת תרומות של הג'וינט והמגבית היהודית להקמה מחודשת של מוסדות יהודיים שנהרסו במלחמת העולם השנייה, כגון בתי ספר, בתי כנסת, בתי אבות ומרכזים קהילתיים.^[8] פעולתו העיקרית כנשיא הקהילה היהודית במילאנו, הייתה הקמת בית ספר יהודי חדש וגדול בחלקה המערבי של העיר (אבן הפינה הונחה ב-via Sally Mayer ב-1960), ולאחריו מוסדות יהודים נוספים, שהפכו את האזור למרכז יהודי.^[9][10]

מאייר נודע בישראל כנדבן שקידם בעיקר נושאי חינוך,^[11] תרבות ואמנות.^[12]

הנצחה

מאייר נפטר ב-23 באוגוסט 1977 בביתו במילאנו, כתוצאה מהתקף לב.^[2] בשנת 1980 נקרא על שמו רחוב בירושלים בשכונת נווה יעקב.

קישורים חיצוניים

• "Per ricostruire e ricostruirsi. Astorre Mayer e la rinascita ebraica tra Italia e Israele" (באיטלקית)
• Astorre Mayer, il coraggio di ricostruire, באתר הקהילה היהודית במילאנו, 2 באפריל 2007 (באיטלקית)