אקצ'ה (מטבע)

אקצ'ה (בטורקית: Akçe; בטורקית עות'מאנית: آقچه) היה מטבע באימפריה העות'מאנית עשוי כסף. במשך תקופות ארוכות היה יחידת הכסף העיקרית באימפריה העות'מאנית.

אקצ'ה
Akçe آقچه

אקצ'ה (פני המטבע), מימי הסולטאן מוראט השני, 1430–1431
משתמשים	האימפריה העות'מאנית

שמותיו

שמו הטורקי של המטבע נגזר מהמילה ak (לבן), רמז לצבעה של המתכת. הוא נקרא בראשיתו akça, קרי "לבנבן", והוטבע לראשונה בעיר בורסה בשנת 1327, בידי אורהן הראשון; השם "לבן" או "לבנבן" בא משם מטבע ביזנטי מכסף הנקרא אף הוא "לבן", ביוונית "אספרון" או "אספרו" (ασπρον או ασπρο)^[1]. הוא הוטבע על ידי בית קומננוס בטרפזונט^[2]. על כן, במקורות העבריים נקרא גם "לבן".

באירופה נקרא אַסְפֵּר על שם מטבע יווני (יוונית: ασπρον – אספרון), ובמקורות עבריים גם אשפר ואשביר. וכן, בצרפתית (aspre), באיטלקית "אספרו" (aspro) ובנסיכויות הרומניות - aspru^[3].

הרכב המתכת והשווי

בשנים הראשונות להטבעתו הייתה מתכת האקצ'ה בדרגת טוהר טורקית של 900 אָיָר (טורקית: ayar)^[4]. אך בחלוף הזמן פחתה איכות המתכת עד דרגת טוהר של 465 אָיָר. לשם ציונה של דת האימפריה היו חקוקים על צדה האחד של המטבע השהאדה ושמם של ארבעת ח'ליפי האסלאם (הראשידון), ואילו בצדו השני (צד שמאל) הוטבע שמו של סולטאן התקופה (בתקופת בין המלכים נזכר על גבי המטבע גם שמו של טימור לנג, אך לימים הוסר ממנה.)
תקופה ארוכה שלושה מטבעות אקצ'ה היו שווים לפארה אחד. 120 מטבעות אקצ'ה היו שווים למטבע אחד של קורוש. הקורוש היה יחידת החישוב (יחידת מטבע המשמשת כבסיס אחיד לחישוב מחירים) שמילאה את מקומו של האקצ'ה. בשנת 1870 הוחלף הקורוש בלירה.

אף שבראשיתן לא צוין התאריך על גביהן, הרי שבימי הסולטאן באיזיט הראשון החלו להטביעו על גבי המטבעות.

בניית מסגד סולימאן באיסטנבול מומנה בכ-59 מיליון מטבעות אקצ'ה, בשנת 1550. סכום נכבד זה היה שווה באותה העת ל-700,000 דוקאטים (מטבע אירופי ונציאני) בזהב^[5].

בשנת 1843 הצטרפה למטבע זה הלירה הזהובה, ושני המטבעות יצרו יחדיו בסיס דו מתכתי. ^[6]

ראו גם

• מטבעות ארץ ישראל

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא אקצ'ה בוויקישיתוף

• לוצ'אנו רוקי - מחקרים בשפה העות'מאנית במאה ה-16, אוצר המלים של כתב היד של פיליפו ארג'נטי מפירנצה, הוצאת הראסוביץ, ויסבאדן 2007 (Luciano Rocchi – Ricerche sulla lingua osmanli del XVI secolo, Il corpus lessicale del manoscritto fiorentino di Filippo Argenti, Harrassowitz Verlag, Wiesbaden 2007 (באיטלקית))
• האתר הנומיסמטי TreasureRealm מטבעות באות a, הערך asper ‏ (גישה ב-11 בפברואר 2012)