אש נגד-סוללות

אש נגד-סוללות (מכונה לעיתים אש נגד-סוללה; בראשי תיבות: אש נ"ס; באנגלית: Counter-battery fire), הוא מונח המתאר פעילות צבאית התקפית, לרוב ארטילרית, המכוונת לפגיעה במערכי האש הארטילריים של האויב (תותחים, משגרי רקטות, מרגמות וכו'). מטרת האש נגד-סוללות היא שיתוק ודיכוי מאמץ האש של הצד האחד באמצעות שימוש באש מהצד השני. לפי נאט"ו, אש נגד-סוללות היא "אש המסופקת לצורך הרס או נטרול מערכת סיוע האש של האויב".^[1]

יישום

דוגמאות להפעלות נרחבות של אש מנגד בצה״ל מופיעות בעיקרם במבצעי ״עמוד ענן״ (2012), ״צוק איתן״ (2014), ״שומר החומות״ (2021), ו״עלות השחר״ (2022). פעולות אלו באו לידי ביטוי בהשמדת - עמדות לשיגור רקטות, מתקנים לייצור רקטות, סוללות נ״מ, סוללות מרגמה, מטרות שמפעילות טילי כתף, ועוד. עיקרי ריכוזי האש היו לעבר מטרות המפעילות ירי תלול מסלול של חמאס ושל הג׳יהאד האסלמי. פעולות אלו התבצעו בעיקרם בתקיפות אוויר-קרקע, של מטוסי קרב ושל כטמ״מים חמושים.

בנוסף לתקיפות מהאוויר ביצע צה״ל גם מאמץ אש יבשתי באמצעות טנקים, מערך קני של חיל התותחנים, יחידת מורן, ויחידות קומנדו המפעילות טילי כתף מדויקים כמו אגוז ומגלן.

לפי פרסומים של דו״צ, במבצע ״שומר החומות״, הושמדו גם מטרות המפעילות אש מנגד ברצועת עזה על ידי ספינות טילים ישראליות מדגם ״סער 5״ של זרוע הים באמצעות טילים מדויקים.^[2]

צעדי נגד

כוחות ארטילריים הסופגים אש נגד-סוללות נוקטים שורה של אמצעי התגוננות על מנת לסכל את מאמצי האויב לפגוע בהם:

• התחפרות כלי הכוח: עבודות חיפור ושיקוע של כלים ארטילריים נחשבים לאמצעי יעיל למתן הגנה על הכוח והחיילים בו מצד ירי ארטילרי נגדי. דרך זאת הייתה נפוצה כבר במלחמת העולם הראשונה,^[3] והיא מהווה בימינו אמצעי שכיח למדי במערכים הארטילריים של קוריאה הצפונית.^[4][5] עם זאת, אמצעי חימוש מדויקים מצד האויב עשויים לצמצם את יעילות ההתחפרות.
• הסבת כלי הכוח למשוריינים: במהלך המאה ה-20 רוב כל הנשק הארטילריים הכבדים עברו להיערכות על בסיס רכב קרבי משוריין, בין השאר במטרה לשפר את מיגון הכוח מפני אש האויב.
• הצבת הכוח בסביבה אזרחית: הטמעת הכוח הארטילרי בקרבת אוכלוסייה אזרחית, בדומה לנעשה מצד ארגוני טרור פלסטיניים ברצועת עזה,^[6] משפרת את סיכויי השרידות של הכוח באמצעות יצירת אפקט של מגן אנושי.
• פיזור הכוח: פיזור הכלים הארטילריים על פני המרחב מצמצם את סיכויי האויב לפגוע בקלות בכוח הארטילרי ומשפר את ההגנה על החיילים בכוח.
• הסתרת הכוח: על אף שירי ארטילרי עשוי להיחשף באמצעי איכון שונים, למשל על ידי מערכת מכ"ם המיועדת לכך, הסתרת הכוח הארטילרי מאמצעי תצפית של האויב, למשל באמצעות סוללת עפר או בתוך צמחייה, יכולה לשפר את ההגנה על הכוח.
• ירי בתנועה: כלי נשק ארטילריים בעלי יכולת ניידות גבוהה, כגון תותחים מתנייעים, משגרי רקטות ממונעים ומרגמות, מצטיינים ביכולת לשנות במהירות את מיקומם לאחר ביצוע הירי. כך ביצוע אש נגד-סוללות אל מקור הירי עלול שלא לפגוע בכוח התוקף, מאחר שזה כבר הספיק להימלט מהמקום.
• אש נגד-סוללות: השבת אש נגד-סוללות כמענה לאש נגד-סוללות מצד האויב, נחשבת לדרך יעילה להגן על הכוח הארטילרי.

ראו גם

• מכ"ם נגד-סוללות
• ריכוך ארטילרי
• מאמץ האש

קישורים חיצוניים

• BRITISH ARTILLERY - PIECES, ARTILLERY INTELLIGENCE AND COUNTER-BATTERY