פרשת מינויי שופטים תמורת שוחד

פרשת קידום ומינוי שופטים תמורת שוחד (מכונה גם מין תמורת מינוי או פרשת אפי נוה) היא חקירה פלילית שהחלה בשנת 2019 בחשד כי ראש לשכת עורכי הדין בישראל, אפי נוה, ושופטת בית משפט השלום בנתניה, אתי כרייף, התערבו בתהליך מינוי שופטים בתמורה לשוחד מיני.^[1] במרץ 2021 החליטה פרקליטות המדינה לסגור את התיק, וכרייף פרשה מכס השיפוט.

אתי כרייף (מימין) ואפי נוה.

רקע

בשנת 2013 הגישה עורכת הדין אתי כרייף, ששירתה במשטרת ישראל כתובעת משטרתית, מועמדות לכהונה כשופטת. חודש לאחר מכן הכירה בכנס עורכי דין את אפי נוה, עת היה ראש מחוז תל אביב והמרכז בלשכת עורכי הדין. בין השניים התפתח, לדבריהם, "קשר חברי-מיני".

שנתיים לאחר מכן נבחר נוה ליו"ר הלשכה. עם מינויו, ביקשה כרייף שיברר מדוע היא ממתינה כשנתיים לזימון לוועדת משנה ראשונה. לאחר שבירר, עברה כרייף לשלב הבא במיון, קורס התאמה לשיפוט. היא קיבלה בקורס ציון 4.5 מתוך 10, כאשר ציון עובר הוא 7 ומעלה, ונקבע כי "כישוריה אינם מתאימים למשרת שיפוט". למרות הציון הנמוך, עברה כרייף לשלב המיון הבא וזומנה להופיע בפני הוועדה למינוי שופטים לראיון. לאחר הראיון הומלצה לכהונת שופט על ידי 7 מתוך 8 חברי הוועדה. חבר הוועדה היחיד שהתנגד למינויה היה שופט בית המשפט העליון אליקים רובינשטיין.

משקיבלה כרייף את ההודעה על מינויה, יצרה קשר עם נוה, וזה טען כי הוא שהביא לבחירתה. השיחה הסלולרית האחרונה בין נוה וכרייף התקיימה ב-7 ביוני 2016 בשעה 14:38, יום בחירתה לשופטת.

החקירה המשטרתית

בעקבות תחקיר שערכה העיתונאית הדס שטייף, גרושתו של נוה מסרה לה טלפון סלולרי שלו שנותר בכספת בביתה. לאחר פריצת הטלפון, נמצאו בו ראיות לכאורה לקבלת שוחד מיני בתמורה לקידום שופטים.^[2] הטלפון נמסר למשטרת ישראל בתמורה לחסינות מהעמדתה של שטייף לדין. המשטרה פתחה בחקירה סמויה^[3] וב-5 בינואר 2019 ביקש ראש היחידה הארצית לחקירות הונאה, ניצב משנה יואב תלם, מבית משפט השלום בנתניה צו איסור פרסום בעניין הפרשה.^[4] ב-16 בינואר 2019 הפכה החקירה המשטרתית לגלויה. המשטרה עצרה לחקירה את עורך הדין אפי נוה, ראש לשכת עורכי הדין, בחשד לעבירות של קבלת שוחד.^[5] בנוסף נחקרה האפשרות שנוה השתמש במעמדו על מנת לסייע למתמחות בבחינת הלשכה, בהכשרה ובקבלה למקצוע.^[6]

באותו ערב הוסר חלקית צו איסור הפרסום ונחשף שמו של נוה כחשוד המרכזי בפרשה.^[7][8] נוסף אליו נחקרה השופטת כרייף בחשד שנבחרה לשופטת ביוני 2016 לאחר שקיימה יחסי מין עם נוה, שבאותה עת היה ראש לשכת עורכי הדין,^[9] וכן עורכת דין שעל פי החשד קיימה יחסי מין עם נוה במטרה שיקדם את בעלה, שופט שלום, לשופט בית המשפט המחוזי.^[10] שמות השופט ועורכת הדין נאסרו בפרסום, אך במרץ 2019 הותר לפרסום שמה של כרייף.^[11]

במהלך חקירתה, מחקה כרייף מסרונים מהטלפון הנייד שלה. מסרונים אלה שוחזרו על ידי המשטרה והעלו כי שר האוצר וחבר בוועדה לבחירת שופטים, משה כחלון, היה בקשר אישי קרוב עם כרייף, גם בתקופה שבה נדונה מועמדותה למינויה לכהונת שופטת.^[12] פרקליטות המדינה הגיבה כי אין הצדקה לחקור באזהרה את כחלון, "נוכח העובדה שחלופת המסרונים שנתפסה התרחשה כחצי שנה לאחר בחירתה של כרייף לשיפוט".^[13] אך לפי העיתונאי אביעד גליקמן, בידי המשטרה עדויות לקשר בין כחלון לכרייף גם טרם מינויה.^[14]

בסיום החקירה הודיעה המשטרה כי לדעתה התגבשה תשתית ראייתית נגד אפי נוה ונגד השופטת אסתר כרייף לביצוע עבירות מתחום טוהר המידות.^[15] בדצמבר 2019 הודיעה הפרקליטות על החלטתה להגיש כתב אישום כנגד נוה באשמות שוחד, מרמה והפרת אמונים, וכנגד כרייף באשמות שוחד והשמדת ראיות, וזאת בכפוף לשימוע.^[16] בעקבות חשיפת הפרשה התפטר נוה מתפקידו כראש לשכת עורכי הדין^[17] ובמרץ 2021 כרייף פרשה מכס השיפוט.

תגובות

תגובות במערכת המשפט

בעקבות הפרסומים פרסמו שרת המשפטים איילת שקד ונשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות הודעה משותפת בינואר 2019, ובה טענו כי הליך הבחירה בוועדה לבחירת שופטים היה מקצועי וקפדני. עם זאת, ציינו כי על מערכת אכיפת החוק להגיע לחקר האמת.^[18]

תגובת נוה

ב-20 בינואר 2019 הגיש נוה תלונה במשטרה נגד שטייף בגין נטילת טלפון ללא רשות וכן בגין פריצה אליו.^[19] בנוסף תבע נוה מגלי צה"ל ומשטייף פיצוי של 7 מיליון ש"ח^[20] והשבת כל ההעתקים של החומרים שהיו במכשיר.^[21] במאי 2019 הגדיל נוה את סכום התביעה ב־141,000 ש"ח נוספים, בעקבות פרסומים של שטייף נגדו שבהם כינתה אותו – בין היתר – "תולעת אשפה".^[22]

תגובת כרייף

ביולי 2022 הגישה אתי כרייף תביעה נגד הדס שטייף, יוליוס רוזנברג (מומחה אבטחה שסייע לשטייף לפרוץ לטלפון של נוה), משרד הביטחון ומשטרת ישראל, שבה דורשת כרייף פיצוי בסך 4 מיליון ש"ח, בגין הנזקים שנגרמו לה כתוצאה מחשיפה של תכנים אישיים אודותיה, שהיו מצויים במכשירי הטלפון של אפי נוה.^[23] התביעה נדחתה על הסף מחמת התיישנות, השתק ומניעות, וכרייף חויבה בהוצאות משפט בסך 30 אלף ש"ח.^[24]

סגירת התיק

לאחר שימוע, הודיעה פרקליטות המדינה ב-21 במרץ 2021 על סגירת התיק נגד נוה וכרייף. המשנה לפרקליט המדינה, שלמה למברגר, החליט כי אין סיכוי סביר להרשעה. זאת, על אף ממצאים עובדתיים קשים שעלו מן החקירה, שהצביעו על מעשים פליליים.^[25][26] הסיבה היא שהממצאים העובדתיים מתארים הפרת אמונים מצד כרייף ונוה, אך לא שוחד. אילו היה מוגש כתב אישום בשל עבירת השוחד, היה מקום לבקש מבית המשפט לקבוע כי יש לאפשר הגשת ראיות שהפיקה המשטרה ישירות מהטלפונים של נוה, ועמדת הפרקליטות הייתה כי קיים סיכוי סביר שבית המשפט היה מקבל עמדה זו. בהגשת אישום עבירה של מרמה והפרת אמונים ללא רכיב של סטייה מן השורה, חל שינוי בקבילות הראיות.

לפי למברגר, החקירה נעשתה עקב ראיות שהושגו לכאורה בעבירה על ידי הדס שטייף. מחד המעשים החמורים העולים מן השיח בן כרייף לנווה, המצביעים על כך שנוה פעל באופן מהותי לקידום מינויה של כרייף, אף שהיה מצוי בניגוד עניינים חריף בגלל מערכת היחסים האינטימית ביניהם. לעומת זאת הפריצה לטלפון האישי שלו פגעה קשה בפרטיותו, באופן שהעמיד בסימן שאלה של ממש את קבלת הראיות על-ידי בית המשפט כשלא מדובר על עבירת שוחד, אלא מרמה והפרת אמונים החמורה פחות. למברגר סבר שבית המשפט לא יקבל ראיות אלה, ולכן אין סיכוי סביר להרשעתו של נוה. כמו כן שהעמדת אזרח שאינו עובד הציבור לדין, בעבירה של מרמה והפרת אמונים, היא חריגה. משום שהוחלט זאת ביחס לנוה, לכאורה מבצע העבירה העיקרי, אף לא נמצא מקום להעמיד לדין את כרייף.^[26]

למברגר ציין שבמהלך החקירה התברר כי כרייף ביצעה גם לכאורה עבירה של השמדת ראיה (אנ') כשמחקה במהלך חקירתה הודעות מהטלפון האישי שלה.^[27] הוא קבע שנוכח גניזת התיק בדבר החשדות הנוספים, ניתן היה להימנע מהעמדתה לדין בכפוף להתחייבותה שלא לשוב לכס השיפוט. כרייף התחייבה לכך והודיעה על התפטרותה.

קישורים חיצוניים

• ההחלטה על גניזת החקירה
• עמרי אסנהיים, אתי כרייף בראיון בלעדי, עובדה, עונה 2022, ‏27 בינואר 2022
• גלעד מורג, אפי נוה, השופטת והפרקליטה: כל המעורבים בפרשה, באתר ynet, 19 בינואר 2019