שאלות נפוצות
ציר זמן
צ'אט
פרספקטיבה
ביג רום האוס
מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
Remove ads
בית רום האוס (באנגלית: Big room house) או ביג רום (Big room) הוא תת-ז'אנר מוזיקלי המהווה פיוז'ן של מוזיקת האוס (בעיקר האוס פרוגרסיבי (אנ') ואלקטרו האוס) שצבר פופולריות בתחילת שנות ה-2010. אף על פי שהז'אנר הופיע בעיתונות בסביבות 2007, הצורה הנוכחית של ז'אנר זה הופיע רק בסביבות 2010–2012. בין האמנים שהשתמשו בז'אנר ניתן למצוא את מרטין גריקס, KSHMR, דימיטרי וגאס ולייק מייק, הארדוול, ניקי רומרו, אפרוג'ק ו-R3hab.[1]
הז'אנר נקבע בדרך כלל בקצב של בין 126 ל-132 פעימות לדקה. השירים כוללים בדרך כלל הצטברות ארוכה ואחריה דרופ אלקטרו בליווי תופי בס במקצב של ארבע על הרצפה (אנ'). המלודיה של יצירות המוזיקה מהז'אנר הן לרוב פשוטות ומינימליות, אם כי לפעמים נעשה שימוש בכלים מוזיקליים אלקטרוניים, כגון רולנד JP-8000 (אנ').[1][2][3]
Remove ads
ביקורת
הז'אנר ספג ביקורת על ידי מספר מוזיקאים, שתיארו אותו כ-"סאונד EDM סטריאוטיפי חסר מקוריות ויצירתיות" וכן כי הז'אנר הומוגני ללא שום מקוריות, גיוון או כשרון אמנותי.[4][5] מגזין המוזיקה הבריטי Mixmag (אנ') תיאר את הז'אנר כז'אנר המורכב מ"התמוטטויות טיטאניות ואסתטיקה של ייצור מונוטוני ללא רבב".[6] התקליטן האמריקאי וולפגנג גרטנר (אנ') תיאר את הז'אנר כ"בדיחה" וכן כ"מוזיקת דאנס זולה לעיכול".[7] בנוסף לכך, הוא כינה את הז'אנר "אפוקליפסת ה-EDM", ואמר כי "למוזיקה אמיתית צריכה להיות קצת נשמה ואותנטיות, ולא רק להיות תוף בס גדול והתמוטטות כמו טכנו עם וואן-ליינר צ'יזי ו-'דרופ גדול'."[8]
בכתיבה עבור Complex Networks, ג'ייק לאנג ציין את הערעור הנוסחתי של השיר, תוך ציון ש-"Animals" של מרטין גריקס ושירים אחרים מהז'אנר הצליחו במצעדים על אף חוסר המקוריות. כמו כן, הוא טען כי הז'אנר הוא שפוגע בז'אנר מוזיקת הדאנס ובתרבות וכן כי הז'אנר מהווה קיצור דרך למפיקים להגיע למיינסטרים.[9]
Remove ads
הערות שוליים
Wikiwand - on
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Remove ads